משפחת הדלועיים בסדרת הדלועאים (Cucurbitales, שבה עוד 7 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), כוללת יותר מ-125 סוגים ויותר מ-1,630 מינים, רבים מהם בעלי חשיבות כלכלית.
המשפחה קרויה על שם הסוג דלעת, שמקורו במרכז אמריקה, אשר תורבת כגידול חקלאי בכל רחבי העולם. השם "דלעת" נזכר במשנה (מסכת כלאיים, פרק א', משנה ב'). שם הסוג המדעי, Cucurbita (ומכאן שם המשפחה, Cucurbitaceae), הוא שמה של הדלעת בלטינית, מקדמת דנא. הדלועיים התפתחו לפני כ-55 מיליון שנה ותפוצתם בעיקר באזורים הטרופיים והממוזגים והם אינם גדלים באזורים הקרים.
הדלועיים הינם עשבים חד-שנתיים, או רב-שנתיים, מטפסים, לעתים שרועים, לפעמים גבעוליהם מעוצים. הצמחים לרוב אינם עומדים זקופים בפני עצמם אלא נכרכים על עצים ושיחים שכנים בעזרת קנוקנות, פשוטות או מסועפות, היוצאות מבסיס העלים המסורגים, שהתפתחו מענפים שעברו התאמה במהלך האבולוציה. אברי הצמחים מכילים מוהל מימי, לעתים-קרובות מדיפים ריח דוחה. השורשים סיביים או מעובים לפקעות. הגבעולים לרוב מזוותים. העלים בעלי-פטוטרות, לעתים מחוספסים, שפת הטרפים תמימה, משוננת, או חרוקה. לעתים הטרפים שסועים לאונות, לעתים העלה מורכב, לעתים-קרובות בסיס העלה לבוב.
התפרחות אשכולות, מכבדים, או סוככים מדומים בחיקי עלים, לעתים מצומצמות לכדי פרח גדול וניכר יחיד. הפרחים חד-מיניים, נכונים, מואבקי-חרקים והצמחים חד-ביתיים, או דו-ביתיים. העטיף עשוי 5 עלי-גביע חופשיים, או מאוחים למבנה פעמוני שלו 5 אונות ו-5 עלי-כותרת, על-פי רוב הם מאוחים ויושבים על צינור הגביע, צבעם לבן, קרם, צהוב, כתום, לעתים-רחוקות אדום, או וורוד. הכותרת פעמונית, או פרושה. בפרחים הזכריים 5-3 אבקנים, זיריהם מאוחים לצינור הפרח, חופשיים או מאוחים לעמוד, המאבקים נפרדים או יוצרים צבר צפוף, לרוב לאבקן אחד מאבק בן לשכה יחידה ולשאר האבקנים מאבקים בני שתי-לשכות, המשחררות אבקה מבעד לחריץ אורכי. למעשה, ברוב המינים, ישנם 5 אבקנים, אחד מהם חופשי ושני זוגות מאוחים, כך שלעיני המסתכל נדמה כי קיימים רק 3 אבקנים. לעתים ניתן למצוא בפרחים הזכריים שרידי שחלה מנוונת. בפרחים הנקביים השחלה תחתית, מאוחה לצינור-הפרח, עשויה 3 עלי-שחלה, היוצרים 3 מגורות. לעתים-רחוקות קיימות 2-1 מגורות, בכל מגורה בדרך-כלל ביציות רבות. עמוד-העלי לרוב יחיד, חסון, לעתים קיימים 3 עמודי-עלי. הצלקת גדולה, או בת 2 אונות. לעתים ניתן למצוא בפרחים הנקביים אבקנים מנוונים (סטמינודים). הפרי כרגיל דמוי-ענבה גדולה, כדורית, או גלילית, קליפתה עבה, צבעה ירוק, לבן, צהוב, כתום, לעתים מאדימה, לעתים-קרובות מנוקדת, או מפוספסת (דלעת, אבטיח). לעתים הפרי ענבה קטנה, שקליפתה דקה (דלעת הנחש). יש והפרי הלקט בשרני, המתפוצץ ומפיץ את הזרעים (ירוקת-החמור). הזרעים ביצניים, או דמויי-דמעה, פחוסים, לעתים שוליהם מגובששים, חסרי אנדוספרם. העובר שמנוני, הפסיגים גדולים, דמויי עלה.
במשפחת הדלועיים צמחי תרבות וחקלאות חשובים, כגון מלפפון, קישוא, דלעת, אבטיח ומלון.
בישראל מיוצגת המשפחה בין צמחי הבר ע"י 5 סוגים ו-7 מינים.
כתב: דרור מלמד
מקורות: