חסת השבטים היא צמח רב-שנתי זקוף ומסתעף, גובהו חצי מ' עד מ'. היא מזכירה את קרובתה השכיחה, חסת המצפן, רק פחות גבוהה ממנה. עלי השושנת דומים לעלי חסת המצפן, שסועים עמוקות לאונות צרות מאוד. היא ניכרת בעלי-הגבעול, שהם צרים מאוד, סורחים על הגבעול ומותירים לאורכו שובל ירוק ככנף צרה. בסתיו מתים חלקיו של הצמח שמעל לקרקע, ובראשית החורף שבים ומלבלבים עלים וגבעולים.
חסת השבטים פורחת בקיץ, ממאי עד ספטמבר. התפרחת דלת-פרחים, רק 4–5 פרחים לקרקפת. צבע הכותרת צהוב חיוור, צינור האבקנים חום, האבקה צהובה כגופרית. חפי-המעטפת ירוקים, הקצה כהה, חום–אדמדם.
חסת השבטים גדלה בערימות-אבנים, בדרדרות ובמדרונות אבניים, בצידי דרכים ובשדות. נפוצה בהרי החבל הימתיכוני. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 100 מינים, בארץ גדלים 7 מיני בר, וכן מגדלים בה את חסה תרבותית, שאינה מזכירה כלל במראה את מיני הבר.
כתב מייק לבנה
סימני שדה לזיהוי החסות
הוסיפה עירית קובצ'י
להבדיל מחסת המצפן- פורחת במהלך היום ולא רק בבוקר.