סוף הקרין

הדפסה
  Typha elephantina שם מדעי
  Elephant Grass Common name
סופיים
Typhaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות קלות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
שרון, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

סוף הקרין
צילום: © עמרם אשל  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

סוּף הקרין הוא צמח נדיר ביותר, התגלה בארץ לראשונה בשנת 1990 הוא דומה כמעט בכל לסוּף מצוי, נבדל ממנו בחתך העלה, שהוא משולש עם קרין לאורכו. הוא ניכר גם בגובהו (מגיע עד גובה של 4 מ'). הוא צמח רב-שנתי זקוף וגבוה של שולי מים.

תחילה הבה נתיר את הסבך קנה – סוף – קנה-סוף: סוף נזכר בתנ"ך פעם אחת יחד עם קנה, כאות להתייבשות נהרות וצמחיית גדותיהם "קנה וסוף קמלו" (ישעיהו יט, ו), וברור שמדובר שם בשני צמחים שונים. פעמים אחרות נזכר הסוף בנפרד: "ותשם בסוף על שפת היאור" (שמות ב, ג. וכן גם שמות ב, ה; דברי הימים ב, כ, טז). קנה משמעו ענף חלול כצינור. אכן, לצמח שאנו קוראים היום קנה יש גבעולים חלולים, ולצמח שאנו קוראים לו סוף אין גבעולים על קרקעיים כלל, פרט לגבעול הפריחה, וזה איננו חלול. סביר ומקובל כי הזיהוי של קנה ושל סוף אכן קולעים למה שנקרא כך בתנ"ך, אך אין זה בטוח. פעם נוספת נזכר צמח – כנראה אחר לגמרי – בשם סוף (יונה ב, ו), ושם הכוונה אולי לאצה ימית. מכאן אולי גם השם ים-סוף. בעבר קראו לסוף גם בשמות חשיפה וזנב החתול (תרגום שמו העממי באנגלית). מעתה נזכור, אנו מכירים שני סוגים שונים של צמחים – האחד קנה והאחר סוף. אין בין הצמחים יצור בשם קנה-סוף.
הסוף מפתח בתוך הקרקע גבעול מסועף בצורת קנה-שורש זוחל, ובו חללים בין-תאיים אוגרי אויר, המסייעים לו לנשום בסביבה דלת החמצן שבמים. מהמפרקים של קנה-השורש יוצאים עלים כלפי מעלה ושורשים כלפי מטה, וכך מתרבה הצמח רביה וגטטיבית נמרצת. אין לסוף גבעולים על-קרקעיים, פרט לעמוד התפרחת. העלים יוצאים ישר מהקרקע, מקנה-השורש, והם סרגליים, זקופים וארוכים מאוד, עד 2 מ', רוחבם ס"מ אחד. מה סודם? איך יכול עלה כה ארוך ודק לעמוד זקוף? העלה אמנם צר, אך לא שטוח אלא עבה (4 מ"מ). נחתוך את העלה לרוחבו ונגלה מבנה מופלא של מערכת מחיצות וביניהן חללי-אויר כארגזים. המחיצות מחזקות את העלה מבחינה מכאנית, וחללי האויר מאפשרים מעבר אויר עשיר בחמצן מהעלים אל קנה השורש ואל השורשים השקועים בבוץ. העלה מפותל מעט סביב עצמו לאורכו, מה שמוסיף ליציבותו. 

סוּף הקרין ניכר גם בגון פרחיו שהוא חיוור יותר מזה של סוּף מצוי. לפרח האבקני יש אבקן אחד בלבד. פורח בקיץ.
סוּף הקרין התגלה ליד מכמורת. ככל הידוע זאת האוכלוסייה היחידה של מין זה בארץ. היא גדלה שם בקרקע ביצה מכוסה חול. תפוצתו העולמית של המין משתרעת בעיקר באזורים טרופיים במזרח אפריקה ובאסיה. באזורנו הוא ידוע בקניוני ירדן, מצרים וערב. שמו המדעי נקרא על שם האי ייב (אלפנטינה) בדרום מצרים.
עליו משמשים לקליעת מחצלאות.
בסוג 10 מינים, בארץ 4 מינים. הסוג מבודד, יחיד במשפחתו, משפחת הסופיים, הנמנית עם סדרת הדקלאים.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

בטעות השתרש השם קנה סוף, שהם שני צמחים שונים, אשר בית גידולם דומה.

מקורו של השיבוש כנראה בישעיהו "שזיהה" את הסוף צומח לרוב ליד הקנה ומכאן הצרוף "קנה וסוף"
"וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת, דָּלְלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר; קָנֶה וָסוּף, קָמֵלוּ." (ישעיהו, י"ט, ו).
שהשתבש ל"קנה סוף".

את סיפור משה בתיבה מכירים כולם...
"ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ונערותיה... ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה" (שמות פרק ב פסוק ה')
הסוף אכן גדל בגדות נחלים וביצות וגם על שפת היאור.

 
גינון חסכוני בצמחי בר