משפחת הסופיים בסדרת הדגנאים (Poales, סדרה בחד-פסיגיים שבה גם גומאיים, דגניים, סמריים ועוד 13 משפחות ללא נציגים בבר בישראל), היא משפחה קטנה הכוללת 2 סוגים ו-65 מינים. לאחרונה אוחדה משפחת הכדורניים שבה סוג יחיד, כדורן, עם משפחת הסופיים, שבה היה סוג יחיד, סוף. להלן מתוארת המשפחה המאוחדת.
המשפחה קרויה על שם הסוג סוף, צמח מים, הנזכר במקרא כגדל על יד היאור במצרים (שמות ב', ג'-ה'). שם הסוג המדעי, Typha (ומכאן שם המשפחה, Typhaceae), מיוונית: typhos - "ביצה" (על משמעויות אפשריות אחרות של השם ומקורותיו - ראה Austin, 2007).
הסופיים התפצלו מאב קדמון משותף לדגנאים והתפתחו לפני כ-90 מיליון שנה, בעידן הקרטיקון העליון. מיני הסופיים נפוצים כמעט בכל העולם, למעט באזורים הארקטיים ובאזורים החמים באמריקה.
הסופיים הם עשבים רב-שנתיים, זקופים, הגדלים במים רדודים או באדמות לחות, בביצות, גדות נחלים ומקווי-מים מתוקים, לעתים טבולים לחלוטין ועליהם צפים על פני המים. לרוב המינים קנה-שורש זוחל, קשקשי, עתיר עמילנים. הגבעולים אשונים, קירחים, חלקים, עלוותיים, במינים מסויימים הם עבים וחזקים ובמינים אחרים עדינים, לעתים עשויים פרקים ומפרקים ניכרים, לעתים חסרי מפרקים, על פי רוב גבוהים וזקופים, עולים בלתי-מסועפים, אך יש והם ענפים. בבסיס הצמח, בעיקר בצמחים צעירים, קיימים לעתים צברים של עלי-בסיס. עלי הגבעול מסורגים, ערוכים בשני טורים לאורך הגבעול. העלים עשויים נדנים פתוחים, מוארכים וטרפים סרגליים, בחתך רוחב צורתם חצי-עיגול ולעתים משולשים (סוף-הקרין, כדורן), או שהם שטוחים, מצטררים לכדי קצה מחודד, עורקיהם מקבילים, עשויים רקמה המכילה חללי-אויר (ארנכימה). לא קיימת לשונית בין נדן העלה לטרף. בראש הגבעולים העלים עוברים בהדרגה להיות חפים (כדורן). בחלק מהמינים העלים עולים זקופים מעלה, כמעין סליל רפוי. הפרחים חד מיניים, זעירים ורבים מאוד, בסוג סוף הם מקובצים לתפרחת דמויית-שיבולת גלילנית צפופה בראש הגבעול. הצמחים חד-ביתיים, והתפרחות מכילים פרחים זכריים-אבקניים בבסיסן ופרחים נקביים-עליניים בחלק התפרחת העליון, לעתים מקבצי הפרחים האבקניים צמודים לפרחים העליניים ולעתים הם נפרדים מהם, כשביניהם מקטע חסר פרחים, במינים מסויימים חלק התפרחת הזכרי דק יותר מהחלק הנקבי. בסוג כדורן, התפרחות דמויות-מכבד, העשוי צברים קרקפתיים של פרחים זכריים ונקביים בנפרד, יושבים או נישאים על עוקצים, בקצות הגבעולים, הקרקפות האבקניות ממוקמות מעל הקרקפות העלינייות. הסופיים הינם מואבקי-רוח. העטיף אינו ניכר, עשוי 1-כמה עלי-גביע זעירים, או זיפים עדינים רבים, לעתים 6-3 קשקשים דקים, מוארכים, בלתי-נשירים (בכדורן). בפרחים הזכריים 5-1 אבקנים, זיריהם נפרדים, או מאוחים, המאבקים בני 2 לשכות, משחררות אבקה דרך סדק אורכי. הפרחים הנקביים מכילים שחלה בת עלה-שחלה פורה יחיד, לעתים עשויה מ-3-2 עלי-שחלה מאוחים, נישאת על עוקץ עדין (גינופור) ובראשה עמוד-עלי ארוך, הנושא צלקת סרגלית-איזמלנית. הפרי דמוי-אגוזית, יבש, בלתי נפתח, לעתים דמוי-מפוחית, נפתחת במים בסדק לאורכה, או שהפרי דמוי-גלעין, מקור בראשו, רקמתו החיצונית (אקסוקארפ) ספוגית ורקמתו הפנימית (אנדוקארפ) קשה (בכדורן). הזרעים מקווקווים, מכילים אנדוספרם עמילני-שמנוני, העובר גלילני, זקוף.
לסופיים חשיבות כלכלית בתרבויות שונות ועליהם משמשים לקליעת מחצלות. כמו כן הם מהווים מרכיב צומח עיקרי במקווי מים ולגדות נחלים, יוצרים מקומות מסתור לבעלי-חיים ובסיס לקינון ציפורים ולפיכך חשיבותם האקולוגית רבה.
בישראל מיוצגים הסופיים ע"י 2 הסוגים, כדורן וסוף, עם 5 מינים מקומיים.
כתב: דרור מלמד
מקורות: