יפרוק המדבר הוא בן-שיח מסועף חסר-עלים, גובהו 20–60 ס"מ. נופו סבוך וכדורי. גבעוליו בשרניים, ירוקים ומטמיעים. מִפְרְקיהם ניכרים ביותר, מכאן שמו. במפרקים אפשר להבחין בקשקשים נגדיים, שריד לעלים שהתנוונו. בחורף מתייבש הצמח חלקית, ושב ומוריק באביב. מנגנון ההטמעה הוא מטיפוס 4C, שזה מנגנון יעיל במיוחד וחסכוני במים, הפועל במינים רבים של צמחים בשרניים.
יפרוק המדבר פורח בסוף הקיץ בפרחים צהבהבים זעירים, חסרי צוף, שופעי אבקה. הפרח מואבק ברוח או על-ידי חרקים שוחרי אבקה. לעומת המראה הצנוע של הפרחים, הרי פירותיו בולטים לעין ונראים כפרחים – הם צבעוניים ומכונפים ככנפי מאוורר. צבע כנפי הפרי צהוב חיוור או ורוד או לבן או אף סגול עז. כל פירותיו של צמח אחד שווים בצבעם, שונים מצבע פירותיו של שכנו. הפרי מבשיל באביב.
יפרוק המדבר שכיח מאוד ואף שולט בנופי-ערבה-ומדבר בדרום הארץ, אפילו בתנאים שחונים קיצוניים. אוכלוסיותיו גדלות בדגם פזור במדרונות בחבל הערבתי, וכן במישורי חצץ ובערוצים בחבל המדברי, והן מאפיינות את צומח המדבריות בדרום הארץ ובסיני.
מאפרו של הצמח הכינו סבון. משרה מהגבעולים משמשת ברפואה עממית כתרופה למחלות עור, דרכי הנשימה, דרכי השתן וכאב פרקים.
בסוג 30 מינים, כולם שוכני מדבריות שחונים מאוד בצפון-אפריקה ובדרום-מערב אסיה. בארץ 4 מינים.
כתב מייק לבנה