נורית חיקית הוא צמח חד-שנתי קטן, קרח ושרוע (בעיקר בעת הבשלת הפירות), המסתעף מבסיסו למספר גבעולים מסועפים נושאי פרחים. לעלים התחתונים פטוטרות ארוכות פי 2-3 מהטרף. הם דמויי ביצה, שפתם תמימה או עם שיניים קהות אחדות בקצה הטרף. לעלים העליונים פטוטרות קצרות יותר, מוארכים ושפתם תמימה.
הפרחים קטנים, בודדים, יושבים בחיקי העלים. אבריהם מפורדים. עלי הגביע – 5, דמויי ביצה. אורכם 2-3 מ"מ. לעתים מתייבשים נושרים במהלך הפריחה. עלי הכותרת ארוכים מעלי הגביע, צבעם צהוב חיוור מבריק. הפרי – מקובץ, מורכב מפרודות מרובות חד-זרעיות, הערוכות במבנה דמוי קרקפת כדורית. לפרודות העגולות והפחוסות יש דופן מגובששת ומקור ארוך. קוטרן כ- 2-3 מ"מ.
נורית חיקית היא צמח נדיר הגדל בצפון הארץ על קרקע בוצית, ליד ולעתים בתוך גופי מים רדודים כמו שלוליות חורף ו"המסילים" בגולן. באירופה היא נמצאת ברשימת הצמחים שבסכנת הכחדה בגלל צמצום מסיבי של בתי הגידול המתאימים לה.
בסוג נורית כ-400 מינים עשבוניים. הוא נפוץ בעיקר באזורים הקרים-ממוזגים ובהרים טרופיים. 20 מינים גדלים בארץ, מהם 12 נדירים. כמחצית המינים גדלים במים או במקומות לחים. לכל המינים בסוג יש צופן בבסיס עלה הכותרת, והם מואבקים על-ידי חרקים שונים.
פירוש שמו הלטיני של הסוג – "צפרדע קטנה" נובע מהימצאות חלק מהמינים בבתי גידול רטובים. השם העברי תלמודי במקורו – "נוריתא", וניתן לסוג בשל צבעה האדום לוהט של נורית אסיה.
כתבה ליאורה קרת