פרקן עשבוני הוא חד-שנתי קיצי זקוף של מליחות. גבעוליו מטמיעים, פרקיהם בולטים. העלים זעירים (1–2 מ"מ), נגדיים, מעורים בגבעול, לעיתים אדמדמים. הצמח מסתעף, הגבעולים הצדדיים נוטים תחילה הצידה ולמטה, בהמשך הם פונים מעלה.
פרקן עשבוני פורח כחצי שנה, במשך כל הקיץ והסתיו, מיוני עד נובמבר. הפרח זעיר, ירקרק, מואבק-רוח. לפרי שערות מאונקלות.
פרקן עשבוני גדל במישורי החוף (בית הגידול נהרס ברובו), הבקעה והנגב – בעיקר בחופי ים המלח. תפוצתו העולמית משתרעת במערב אסיה. הוא לא רק מצליח במליחות, אלא שצמיחתו מצליחה היטב רק בנוכחות מלח.
הגבעולים אכילים אחרי בישול, ומכינים מהם מחמצים. כן הוא משמש כתבלין, או כתוספת ירוקה למאכל עיקרי. חקלאים מגדלים אותו כיום באדמות מלוחות ברמת הנגב, הצמח משווק לחו"ל ולמסעדות גורמה בארץ. מהאפר שלו הפיקו אשלגן לתעשיית סבון וזכוכית. בסוג 50 מינים, בארץ 1.
כתב מייק לבנה
בשנים האחרונות הוצע הפרקן לגידול במים מלוחים, או על קרקעות מלוחות כמזון לבהמות. שימוש אחר שנחקר הוא הפקת שמן מהזרעים כחומר גלם לתעשיית תחליפי הדלק. מחקרים אלה נערכו ברובם באזור Baja California שבמכסיקו בו מגדלים את הפרקן על קרקעות מלוחות המושקות במי ים.