סביון הערבות

סביון הערבות הוא צמח חד-שנתי שגובהו עשוי לנוע בתחום רחב, בין 7 לבין 25 ס"מ. הצמח מסועף מבסיסו. העלה גזור-מנוצה לאונות סרגליות. והוא בשרני במקצת. שפת העלה גלולה. הצמח מבשיל באפריל את זרעיו ומת, ובנובמבר נובטים זרעים להצמיח דור חדש, ותוך 6 שבועות הוא עשוי להגיע לפריחה..
סביון הערבות פורח מדצמבר עד אפריל. בפרחים אופייניים לסביון, דומים לאלה של סביון אביבי למשל. ה"פרח" אינו אלא קרקפת המורכבת מעשרות פרחים: החיצוניים לשוניים, ארוכים, וכולם נקביים, מכילים עֱלִי אך לא אבקנים; הפנימיים צינוריים, קצרים, דו-מיניים, מכילים גם עֱלִי וגם אבקנים. בחושך ובגשם נגללים הפרחים הלשוניים אחורה, כלומר שהקרקפת נוהגת ההיפך מכפי שנוהגים פרחים רבים: היא איננה נסגרת אלא דוקא נפרשת בסגריר. הפרח מואבק על-ידי זבובים ודבורים. חפי המעטפת רבים, זקופים, ערוכים בדור אחד, יוצרים גביע, כפופים לאחור בהבשלה. הזרעים מצוייצים, נפוצים ברוח.
סביון הערבות שכיח בכל החבל המדברי בארץ. המין דומה וקרוב לסביון אביבי ולסביון יפו. שלושת המינים מחלקים ביניהם את הארץ ("מינים ויקריים"): סביון יפו בחולות החוף, סביון אביבי בחבל הימתיכוני, סביון הערבות במדבר. באזורי המעבר אפשר למצוא בני-כלאיים בין מינים אלה, ויש השוקלים לאגד אותם למין אחד או שנים. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות של צפון אפריקה ומערב אסיה.

הסוג סביון הוא סוג ענק, עתיר-מינים, אחד הגדולים בסוגי הצמחים – מונים בו 2,000 או אף 3,000 מינים. הוא כולל צמחים שונים מאוד זה מזה, ביניהם אפילו עצים ושיחים בשרניים דמויי-קקטוס, אך לכולם מבנה דומה של הפרח והפרי. בארץ יש עוד 5 מינים מהם 4 מינים עשבוניים חד-שנתיים: סביון אֲבִיבִי שכיח מאוד בכל אזורי הארץ הימתיכוניים; סביון יפו גדל במישור החוף, אנדמי, קרקפותיו גדולות; סביון צָהֹב גדל במדבר, אין לו כלל פרחים לשוניים בקרקפת הפרחים, ובמבט ראשון קשה להבחין שהוא שייך לסוג סביון; סביון פשוט נדיר בארץ, גדל בשדות ובמעזבות, ואף הוא חסר פרחים לשוניים; ומין אחד רב-שנתי, סביון הֶהָרִים הגדל רק בחרמון.
מינים אחדים מקובלים כצמחי נוי, מהם הנקראים צִינֶרָרְיָה בפי הגננים.

כתב מייק לבנה