רב מוץ הוא צמח גר עשבוני רב שנתי, הגדל לרוב בין עצים בחורשות מוצלות או בשוליהן.
גבעולי הצמח זקופים ודקים ולהם ארבע צלעות. ראשם מסתיים בתפרחת ראשית ארוכה.
העלים פשוטים דמויי ביצה או איזמל מחודדים בראשם, אורך עלה כ4-5 ס"מ רוחבו כ-3 ס"מ. מסודרים נגדית על הגבעול באמצעות פטוטרת קצרה.
צדו העליון של העלה ירוק כהה וצדו התחתון מכסיף. את שטח פני העלה מכסות שערות דקות מהודקות. העורקים בצדו התחתון העלה בולטים. שפת העלה תמימה.
העלים מסודרים נגדית על הגבעול.
התפרחת היא שיבולת ארוכה ודקה אשר מתארכת עד כדי 30 ס"מ ויותר. 3-2 זוגות של תפרחות צדדיות מתפתחות ממפרק הגבעול, ויושבות בחיק העלים הנמצאים קרובים לתפרחת הראשית.
הפרחים מחוברים לציר השיבולת באמצעות עוקץ קצר ביותר. הם מסודרים על ציר השיבולת בשלושה טורי אורך פרח מעל פרח בצפיפות רבה. קצה השיבולת מסובב כבורג מה שגורם לפרחים הקטנים להיות מופנים לכוונים שונים, כשעמדתם כלפי הגבעול היא כמעט בזווית ישרה.
הפרחים דו מיניים, צבעם ורוק ורוד, הם קטנים ביותר אינם בולטים בצמח. אורכו של כל פרח כ3- מ"מ. הפרח נתון בחפים קרומיים המסתיימים בחוד דוקרני. מספר עלי העטיף 5-4 והם ארוכים מהחפיות. מספר האבקנים 5, הזיר צבעו ורוד והמאבק מעגול. השחלה תחתית עמוד העלי הוא בעל צלקת כדורית אחת.
בכל יום פורחים כ3-2 פרחים בלבד. הפרחים הבוגרים שהתקיימה בהם האבקה והפרייה, מוטים כלפי מטה ומתהדקים לגבעול. החפית הדוקרניות נצמדו זו לזו, ועי"כ הן מגינות על הפרי המתפתח.
הפרי שקיק זעיר הנפוץ יחד עם העטיף והחפיות.
רב מוץ הוא גר שהתגלה בארץ רק במאה העשרים. נאסף לראשונה בארץ ב-1904 על-ידי אהרון אהרונסון ביריחו.
מוצא הצמח הוא מהאזורים הטרופים של אסיה ואפריקה והודו, שם הוא מוכר כצמח חשוב. באזורים אלה מפותחת מאד הרפואה העממית המבוססת על הכרות מעמיקה עם צמחי מרפא. אחד הצמחים החשובים שם הוא הרב מוץ.
משתמשים כמעט בכל חלקי הצמח: בשורש בגבעול בעלים ובזרעים. השימוש נעשה ע"י חליטה של אברי הצמח או כתישת החלקים ושימוש באבקה. הוא משמש תרופה כנגד דלקת ריאות ובעיות נשימה אחרות, אנטי אלרגני, כנגד תחלואי מעיים, אנטי אוקסידנט, משפר דכאון מקל כנגד הכשות ועקיצות של בעלי חיים שונים.
בשנים אחרונות נעשים מחקרים רבים בצמח כדי לגלות מה תכולת החומרים הכימיים הפעילים בו. נמצא שהוא מכיל ספונינים (חומרים מקציפים שלעיתים מכילים סטרואידים), קטונים (תרכובות אורגניות המכילות חמצן ומימן) אלקלואידים (תרכובות אורגניות המכילות חנקן) וחומרים כימיים רבים נוספים.
כתבה ערגה אלוני