פתילת-המדבר הגדולה, הנקראת בפי העם "תפוח סדום", היא שיח או עץ ירוק-עד, הבולט באזור המדברי בצבעו הירוק–אפור, בגודל עליו ובפירותיו הגדולים. הוא יכול להגיע לגובה של עד 6 מ'. גזעו וענפיו המבוגרים מכוסים קליפת שעם עבה, בהירה וסדוקה עמוקות. הענפים הצעירים ירוקים ומאפירים. הצמח מכיל שרף צמיג. העלים נגדיים, גדולים ובשרניים, אורכם עד 20 ס"מ וצבעם ירוק מכסיף. העלה מכוסה תחילה בשערות קצרות ורכות, הנושרות עם התבגר העלה. העורקים בצידו התחתון של העלה בולטים. צורתו אליפטית עד עגולה, שפתו תמימה, בבסיסו אוזניות. הפטוטרת קצרה, והעלה נראה כיושב על הגבעול.
פתילת-המדבר הגדולה פורחת במשך כל הקיץ, ממאי עד נובמבר. הפרחים דו מיניים, ערוכים באשכול דמוי סוכך. הפרח כוכבני, מטיפוס 5 מובהק. פרחים פתוחים נמצאים בסמיכות לפקעים סגורים הנראים כמבנה מחומש תפוח. קוטר הפרח 20 מ"מ, ולו 5 עלי גביע קצרים ו-5 עלי כותרת משולשים, מאוחים בבסיסיהם. קצות אונות הכותרת חופשיים ומחודדים. צבע הכותרת לבן–ירקרק מבחוץ, ורוד–ארגמני עד סגול כהה מבפנים. במרכז הפרח בולטת עטרה, שהיא מבנה מחומש ירקרק שנוצר מאיחוי של שני עליים ו-5 אבקנים הנמצאים בהיקף. צלקות העלי והאבקנים אינם חשופים. בצידו התחתון של הפרח מתאסף צוף, המושך אליו חרקים. הצוף מוגן על-ידי העטרה, ורק חרק חזק ומתוחכם מצליח להגיע אליו. אל הצוף נמשכים חרקים גדולים, בעיקר דבורי עץ מהסוג Xylocopa. בניסיון של הדבורים להגיע אל הצוף הן מחדירות רגלים דרך סדקים אל מיכל הצוף. פעולה זו גורמת לאבקית (גוש גרגירי האבקה) הנמצאת בסמוך להידבק לרגלי הדבורה. גרגירי אבקה מועברים לפרחים שכנים, ומתבצעת האבקה. מאמר מפורט המתאר את מבנה הפרח נמצא בקישור שבצד שמאל של הדף.
הפרי נראה כתפוז ירוק בהיר, קוטרו 10 ס"מ. לאורכו שקע, בדומה לשזיף. רק במגע מתברר שהוא חלול כולו, כמעט ריק. מכאן האגדה, כי במקורו היה לצמח פרי טוב, ורק עם מהפיכת סדום-ועמורה הפך גם פריו לנבוב, לכן "תפוח-סדום". למעשה זו מפוחית כדורית ותפוחה. הפרי עטוף במעטפת סגורה של רקמה ספוגית, ובתוכו צפים כמה זרעים שחורים ושטוחים, שכל אחד מהם מצוייד בציצית שיער לבנה, עם מגע ועם ברק של משי. הזרעים מסודרים בשורות כמו רעפים זה על זה. בעת הבשלת הפרי מתפקע הפרי בתפר-אורך. ציצית הזרע מתייבשת ומתפשקת, והזרעים נפרדים מאריזתם. די ברוח קלה כדי שהיא תפיץ את הזרעים למרחק. ציציות הזרעים הארוכות יכולות לשמש להכנת פתילות הנדלקות בקלות, מכאן שמו המשנאי של הצמח. משהתרוקנה מעטפת הפרי הדקה היא מצטמקת ומתקמטת ונשארת תלויה כך על הענף.
פתילת-המדבר הגדולה גדלה בבתי-גידול לחים-יחסית במדבר חם, במיוחד בנופים מופרעי-אדם. הצמח נפוץ בארץ בעיקר בבקעת ים המלח, פושט גם לאזורים חמים שכנים. מגדלים אותו גם בגינות-נוי, בעיקר במישור-החוף. תפוצתו העולמית טרופית, במזרח אפריקה ובדרום אסיה.
הצמח רעיל. השרף מכיל גליקוזיד המשפיע על פעילות הלב ואנזימים שונים. במינון נמוך יכול החומר לשמש כחומר מרפא. הבדוים משתמשים בשרף לטיפול בנגעים בעור ונגד ורידים בולטים ברגלים. בעלי חיים אינם אוכלים אותו, למעט שני חרקים: הזחלים של הפרפר דנאית סדום והחגב כושן ארסי. הרעלים מצטברים באברים מיוחדים בגופם של הזחלים, ומגינים עליהם בפני טריפה.
מוצא השיח סודני, והוא אופייני לסוואנות של מזרח אפריקה. בארץ הוא גדל בנאות המדבר של עין גדי, נפוץ באזורים המושקים של ים המלח ואזור יריחו. וגדל גם בואדיות בדרום הארץ ובערבה. הצמח נדד צפונה לאורך הבקעה ובמקומות מסוימים הוא משמש גם כצמח נוי.
בימים אלה מפיקה חברת אהבה מוצרי קוסמטיקה מהצמח .מין זה היה שייך בעבר למשפחת האסקלפיים אשר נמנית כיום כחלק ממשפחת ההרדופיים.
כתבה ערגה אלוני
למידע על ההאבקה ניתן לקרוא:
דן איזיקוביץ, יחסי הגומלין בין פרחי פתילת המדבר ובין דבורי עץ בארץ. "מדע" כרך ל"ג מס 5