אשליל הנגב

אשליל הנגב הוא בן-שיח נמוך, צפוף, ירוק-עד, שענפיו אלכסוניים ומסתבכים זה בזה. גובהו 30 ס"מ. גונו מכחיל מעט. הצמח עמיד למליחות בקרקע. צבע קליפת הענפים בקיץ אפור מבריק. העלה בשרני, קירח, גלילי. עלי הקיץ קטנים יותר, כדוריים. פני העלה מכוסים בבלוטות רבות, המפרישות עודפי-מלח שנקלט מהקרקע עם המים, וכך אין המלח פוגע ברקמות העדינות של העלה. תכונה זו תורמת להסתגלותו של הצמח לתנאי מדבר, ראה פירוט בערך על בן-משפחתו אשל הפרקים. כשמלקקים את העלה מבחוץ מבחינים בטעם מלח.
אשליל הנגב פורח בעיקר ממרס עד יולי. הפרח גדול, צבעו לבן, נוטה מעט לורדרד או לתכלכל. 5 עלי הגביע ירוקים, שפתם תמימה, אורכם עד 4 מ"מ. בבסיס הגביע יושבים חפים רבים. 5 עלי-הכותרת מפורדים, בבסיסו של כל אחד מהם יושב קשקש מצוייץ. האבקנים רבים, בסיסיהם מאוחים ל-5 קבוצות, והם יושבים על דיסקוס עסיסי. 5 עמודי-עלי. הפרי הלקט, נפתח לאורכו ב-5 תפרים, והקשוות מתקפלות אחורה. הזרע שעיר.
אשליל הנגב גדל בקרקעות קירטוניות בכל חלקי הנגב בנופי ערבה ומדבר. שכיח, מגיע לשליטה במקומות מתאימים.
המין אנדמי לארץ-ישראל ולסיני. הוא תואר לראשונה בשנת 1970 בידי שני חוקרים ישראליים: מיכאל זוהרי ואבינועם דנין.
בסוג 10 מינים, בארץ 2.

כתב מייק לבנה