משפחת האשליים בסדרת הציפורנאים (Caryophyllales, שבה גם חיעדיים, ירבוזיים, צבריים, ציפורניים, אפרוריתיים, לילניים, עפריתיים, ארכוביתיים, רגלתיים, פרנקניים, פיטולקיים ועוד 17 משפחות חסרות ייצוג בישראל; משפחת האשליים היתה בעבר משוייכת לסדרת הסגלניים ולפיכך במגדירי הצמחים אינה מופיעה בצמידות לרוב משפחות אלה) מונה 4 סוגים ויותר מ-55 מינים, הגדלים בעיקר בערבות ובקרקעות חוליות ומלוחות, במדבריות ולגדות נהרות, באזורים הממוזגים והסוב-טרופיים, באירופה, אפריקה ואסיה. קיימות הערכות שונות מהו גילה האבולוציוני של המשפחה, מ-40 מיליון שנה עד ל-110 מיליון שנה.
המשפחה קרויה על שם הסוג הגדול והעיקרי בה, אשל, הנזכר בתנ"ך כעץ אשר נטע אברהם בבאר שבע (בראשית כ"א, ל"ג). שמו המדעי, Tamarix (ומכאן שם המשפחה, (Tamaricaceae, הינו שם לטיני קדום שמקורו אינו ברור, אך יש המשייכים אותו לנהר Tamaris, כיום Tambre, שבספרד.
האשליים הם עצים קטנים, שיחים, או בני-שיח. לעתים פעילות ההטמעה העיקרית נעשית ע"י הגבעולים. העלים קטנים או מנוונים, לעתים דמויי-קשקש, או דמויי-מרצע, לרוב ירוקי-עד, מסורגים, בשרניים ומנוקדים בבלוטות מפרישות מלח, או קרומיים, לעתים רעופים, יושבים בדרך-כלל חסרי-פטוטרות, לעתים לופתים את הגבעול. עלי-לוואי חסרים. התפרחת אשכולות, מכבדים, או שיבולים בחיקי עלים, לעתים רחוקות הפרחים בודדים. הפרחים נכונים, לרוב קטנים, דו-מיניים, לעתים רחוקות חד-מיניים ואז הצמחים דו-ביתיים. לעתים מצויים חפים בבסיס הפרח. העטיף עשוי 5-4 עלי-גביע, נפרדים, או מאוחים מעט בבסיסם, יציבים ואינם נושרים לאחר ההבשלה ו-5-4 עלי-כותרת ביצניים, לרוב בצבעי לבן-ורוד, רעופים זה על חברו, נפרדים, או מאוחים קלות בבסיסם, נשירים או יציבים. בפרחים 10-4 אבקנים או אבקנים מרובים, על-פי רוב עולים מצופן בשרני דמוי דיסקית, המצוי מתחת לשחלה, הזירים נפרדים, או מאוחים זה לזה בבסיסם, או שהם מאוחים לצינור עד כדי מחצית אורכם, המאבקים בני 2 לשכות, המשחררות אבקה דרך סדק אורכי. השחלה עילית ולה מגורה יחידה, לעתים מחולקת במחיצה חלקית, לעתים נישאת על עוקץ קצר, עשויה 5-2 עלי-שחלה, מכילה בדרך-כלל ביציות רבות, ממנה עולים 5-3 עמודי עלי קצרים, לעתים מאוחים, או שעמוד-העלי חסר, הצלקת כיפתית. הפרי הלקט מצולע, חרוטי, הנפתח בקשוות מן הקצה לבסיס. הזרעים מרובים, עטויי שערות ארוכות וצפופות, או מסתיימים בחוד שעיר, לעתים בעלי-אנדוספרם, פסיגי העובר מקופלים.
מיני אשל שונים משמשים כעצי נוי.
בישראל מיוצגת משפחת האשליים ע"י שני סוגים (אשליל ואשל) ו-15 מינים. חלק ממיני האשל נפוצים, אך חלקם הגדול נדיר.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
