כתלה חריפה היא צמח-סלעים (כתלים) טיפוסי, עד כי חברת-הצמחים של הסלעים בישראל נקראת על שם הכתלה החריפה. זהו בן-שיח ירוק-עד המדיף ריח חריף. בסיסי ענפיו מעוצים. הוא מסתעף בעיקר מבסיסו לענפים אלכסוניים, גובהו השכיח מגיע לחצי מ', הופעתו הכללית מאפירה. עליו חסרי עוקץ, שעירים ורכים. הם מוארכים, רחבים בקצה יותר מאשר בבסיס, שפתם גלונית. העלים הולכים וקטנים מבסיס הצמח כלפי מעלֶה הגבעולים. עלי-החורף גדולים, עלי הקיץ קטנים. הצמח מקובל מאוד ברפואה העממית.
כתלה חריפה פורחת בסוף הקיץ ובסתיו, מאוגוסט עד נובמבר. כצמח של סדקי-סלעים אין לה הרבה מתחרים בבית-גידולה, ונותרים לה מים לקיים עלים ירוקים במשך הקיץ ופריחה בסתיו. הפריחה אופיינית לתת-משפחת הצינוריים במשפחת המורכבים. הקרקפות חרוטיות קטנות ודלות-פרחים, והן מקובצות בצברים. חפי המעטפת מעטים, רעופים. הפרח צהוב, ראשו נוטה לארגמן. כל הפרחים צינוריים, דו-מיניים, בראש כל פרח שסועה הכותרת ל-5 שיניים. לזרעון ציצית ששערותיה ארוכות ומחוספסות.
כתלה חריפה שכיחה בכל אזורי הארץ: בסדקים בסלעים אופקיים (במיוחד קירטון ונארי) בחבלים הימתיכוניים, וכן בכיסי-סלע ובערוצי נחלים בערבה ובמדבר.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון וסביבותיהן.
חליטה מהעלים (מומלץ במים רותחים, אך ללא בישול) מפיקה תה חריף וטעים. חליטה זו מקובלת מאוד נגד מגוון רחב של מחלות: בדרכי הנשימה, בדרכי העיכול, בלב, פצעים בעור, הרעלה, חום, חולשה כללית ודלקת פרקים. יש המכינים ממנה גם סוכריות.
בסוג 4 מינים, בארץ 2.
כתב מייק לבנה