בשנית עדינה היא דגני חד-שנתי, קרח וזקוף, גובהו 40-20 ס"מ, מסועף מבסיסו. כשמו כן הוא - עדין ושברירי על גבעוליו ותפרחתו. טרפי העלים שטוחים, צרים, נגללים עם ההתייבשות. התפרחת מכבד רפה בעל גזרה פירמידאלית, סעיפיו נימיים, ערוכים בחצי-דור על ציר התפרחת, חפוי בחלקו על-ידי העלה העליון. בקצה ענפי המכבד נישאות 3-2 שיבוליות בנות 4-2 פרחים תלת-אבקניים, על עוקצים ישרים ואשונים, דמויי-אלה, שאורכם אינו עולה על אורך השיבוליות. הגלומות איזמלניות, בלתי שוות, העליונה ארוכה יותר מפי שניים מהתחתונה ובעלת קרין מחוספס.
בראש המוץ התחתון שתי שיניים ומגבו באמצעו יוצא מלען, ארוך במקצת מן המוץ, ישר בצמח הצעיר, מתכופף ומתעקל עם ההבשלה. הפריחה באביב.
בשנית עדינה היא צמח נדיר, אנדמי לצפון הארץ - גליל, גולן וחרמון, ללבנון ולסוריה. היא גדלה על קרקעות בזלתיות וגירניות המוצפות בחורף ומתייבשות באביב.
בשנת 1929 תיאר פרופ' אלכסנדר איג (1894-1938), מחלוצי חוקרי הצמחים בארץ ישראל, ראש המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים ומייסד הגן הבוטני בהר הצופים, את הבשנית כסוג מונוטיפי, בו בשנית עדינה (בשמה המדעי, Pilgerochloa blanchei) הוא מין יחיד. יותר מיובל שנים לאחר מכן, בשנת 1982, תואר מטורקיה מין נוסף בסוג ע"י הבוטנאים הגרמניים שולץ וראוס (Hildemar Wolfgand Scholz, 1928-2012; Thomas Raus, 1949-) , אשר קראוהו לכבודו של איג - פילגרית איג (Pilgerochloa eigiana).
שמו המדעי של הסוג, Pilgerochloa, (וכן שם המין העברי הקודם - פילגרית הגולן) ניתן לכבודו של הבוטנאי הגרמני פילגר (Robert Knud Friedrich Pilger, 1876-1953) , מומחה לחקר מחטניים. סיומת השם, chloa, מיוונית: "עשב". שמו המדעי של המין, blanchei, לכבודו של הבוטנאי הצרפתי בלאנש (Charles Isidore Blanche, 1823-1887), חוקר צמחיית המזרח התיכון.
למעשה תואר המין לראשונה בשנת 1884 ע"י הבוטנאי השוויצרי, בואסייה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885), מחבר הספר המקיף על צמחיית המזרח, "Flora Orientalis", אך הוא שייכו לסוג V. blanchei) Ventenata).
בחלק מהרשימות הטקסונומיות זהו ה-basionym, השם הבסיסי-מקורי של המין, שהוחלף בשם המאוחר Pilgerochloa. ברשימות אחרות מיני הבשנית מופיעים תחת הסוג Ventenata, כאשר Pilgerochloa הוא שם נרדף. שם הסוג ונטנטה, לכבודו של הבוטנאי הצרפתי ונטנאט (Étienne Pierre Ventenat, 1757-1808).
השם העברי, "בשנית", על שום התפוצה המצומצמת של המין בין הגליל העליון להר הבשן (ג'בל דרוז), הוענק לסוג ע"י חתן "פרס ישראל" וממקימי החברה להגנת הטבע, עזריה אלון (1918-2014), בשבתו כחבר בוועדת השמות לצמחי ארץ-ישראל, שהקימה האקדמיה ללשון העברית ואשר פרסמה בשנת תשס"ג (2003) את רשימת שמותם העבריים הרשמיים של צמחי ארץ-ישראל.
כתב: דרור מלמד