קוציץ סורי

קוציץ סורי הוא קוץ רב-שנתי ציורי, בולט בנוף של בתות עשבוניות.
מתוך גבעול תת-קרקעי מעובה עולה בחורף שושנת של עלים גדולים מחולקים לאונות, אורכם עד 60 ס"מ ושוליהם קוצניים. צבעם ירוק רענן, והם מכוסים בשערות ארוכות ודלילות. לעתים נמסך גוון סגול לתוך הירוק – מעט בעלים והרבה בחפים – אך צבע העורק הראשי של העלה כצבע העלה כולו, ובכך הוא נבדל מן העלה של עכובית הגלגל. שהרי עלה העכובית דומה לעלה הקוציץ, אך העורק הראשי שלו מאדים. עלי השושנת הגדולים – דוקא הם ולא התפרחת המיוחדת – שימשו השראה לעיצוב הכותרת הקורינתית – אבן-דרך בתולדות האומנות והארכיטקטורה היוונית הקלאסית.
קוציץ סורי פורח בין מרס למאי. מבין עלי השושנת מתרומם באביב גבעול עבה זקוף, בלתי מסתעף, לגובה של 50 ס"מ. על גבעול זה יושבים במבנה פירמידלי, ב-4 קוי-אורך, פרחים גדולים (5 ס"מ) מיוחדים בצורתם: בחוץ בולטים לעין 2 חפים סגולים, התחתון גדול וקוצני מאוד. פנימה מהם 4 עלי גביע בלתי שוים, סגולים גם הם ומעורקים, העליון חופה על הפרח כקובע ובולט לעין יותר מן הכותרת, הנסתרת בחיקו. הכותרת בצבע לבן–קרם, בלתי-נכונה (נחצית על-ידי מישור סימטריה אחד בלבד), חד-שפתנית. הפרח נראה ומְתַפְקֵד כמו פרח דו-שפתני, ששפתו העליונה היא עלה-גביע, ושפתו התחתונה היא עלה-הכותרת היחיד. בתוכו חבויים 4 אבקנים צהובים, שזיריהם עבים ומאבקיהם שעירים, וצלקת שראשה שסוע לשתי אונות קצרות. הפרח מואבק בידי דבורים גדולות. עמוד הפריחה ציורי ויפה, בולט לעין. למרות הכותרת הגדולה, הרי דוקא עלי הגביע והחפים, הגדולים עוד יותר ועוטפים את הכותרת, הם הבולטים למרחוק.
קוציץ סורי נפוץ בפרטים בודדים בדגם מפוזר בכל חלקי הארץ פרט למדבר, בעיקר בבתות עשבוניות, שם בולטים למרחוק עמודי-הפריחה שלו. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון.
חלקים שונים מן הצמח ראויים למאכל בצעירותם.
משפחת הקוציציים היא משפחה קטנה בסדרת הצינוראים, קרובה לשפתניים. ואכן הפרחים מזכירים שפתניים. ממשפחה זו גדלים בארץ רק שני סוגים – קוציץ וריסן.
בעולם מוכרים 50 מיני קוציץ, בארץ גדל בר רק אחד. בגינות מגדלים מין אחר, קוציץ רך. זה צמח כמעט לא קוצני, וממדיו ענקיים: העלים, עמודי הפריחה והפרחים גדולים עוד יותר מאלה של הקוציץ הסורי.

כתב מייק לבנה