משפחת הקוציציים בסדרת הצינוראים (Lamiales, שבה גם שפתניים, לועניתיים, ורבניים, נאדידיים, לחכיים, עלקתיים, זיתיים ועוד 13 משפחות חסרות נציגים בבר בישראל) היא משפחה גדולה, הכוללת 225 סוגים וקרוב ל-2,900 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-90 מיליון שנה ותפוצתה בעיקר באזורים הטרופיים.
המשפחה נקראת על שם הסוג קוציץ, תרגום נאה לשם המדעי, Acanthus (ומכאן שם המשפחה, Acanthaceae), מיוונית: akantha - "קוץ", הנזכר לראשונה ב"מילון לצמחי ארץ-ישראל" שיצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בשנת תש"ו (1946). לפני כן הוצע לקרוא למין קוציץ סורי בשם "קוץ היהודים" וכך הופיע במילון "ילקוט צמחים", שיצא לאור על ידי ועד הלשון, בשנת תר"ץ (1930).
הקוציציים הינם עשבים חד-שנתיים, או רב-שנתיים - שרועים, או זקופים, לעתים מעוצים בבסיסם, בני-שיח, שיחים, לעתים-רחוקות מטפסים עשבוניים, או עצים קטנים. רבים מהמינים קוצניים. הגבעולים גליליים, או מצולעים בחתך-רוחב, המפרקים נפוחים לעתים-קרובות. העלים פשוטים, נגדיים וערוכים בזוגות ניצבים זה מעל זה לאורך הגבעולים, תמימים, או משוננים, יושבים, או בעלי-פטוטרות. לעתים העלה האחד בכל זוג-עלים נגדיים אינו שווה בגודלו לחברו. במינים רבים באפידרמיס העלים מצויים ציסטוליטים, תאים המכילים גבישי סידן פחמתי. עלי-לוואי חסרים. התפרחת דמויית-שיבולת, אשכול, מכבד, לעתים צברי פרחים, לעתים-רחוקות פרחים בודדים, בחיקי עלים או בראשי הגבעולים. בבסיס התפרחות מצוי בדרך-כלל חפה גדול, צבעוני-בוהק, או קטן וירוק, לעתים קוצני. הפרחים יושבים, או נישאים על עוקצים, דו-מיניים ולהם סימטריה דו-צדדית. הפרחים מלווים ב-2 חפיות, לעתים-קרובות צבעוניות, גדולות, רעופות, יציבות ואינן נושרות לאחר הבשלת הפרי. הקוציציים הינם מואבקי-חרקים, או שהם מואבקים על-ידי ציפורים. הגביע מאוחה-עלים ולו 5-4 אונות, לעתים קוצניות, לעתים מצומצם לכדי צינור גביע קטן, קטוע, (למשל בסוג Thunbergia), או שבשפתו 15-10 שיניים. הכותרת מאוחת-עלים אף היא, צינור-הכותרת גלילי, או נפוח, דו-שפתני, השפה העליונה זקופה, תמימה, או מחולקת ל-2 אונות, השפה התחתונה פרושה, תלת-אונתית. לעתים הכותרת חד-שפתנית והשפה מחולקת ל-5-3 אונות לא שוות. יש והשפה עליונה, או שהפרח הפוך והשפה תחתונה, או שאחת השפות מנוונת וקטנה מאוד. בפרחים 4 אבקנים ערוכים בזוגות שלזיריהם אורך שונה, או 2 אבקנים, מאוחים לצינור הכותרת, עולים אל מתחת לשפה העליונה. המאבקים לעתים בלתי-שווים בגודלם בכל זוג אבקנים, בני לשכה אחת, או שתיים, לעתים על פניהם תוספתנים, או שהם שעירים, מפזרים אבקה דרך סדק אורך שעל פני הלשכה. לעתים-קרובות קיימים בפרח 3-1 אבקנים מנוונים (סטמינודים). השחלה עילית, חרוטית, או גלילנית, יושבת, או נישאת על עוקץ קצר (גינופור), עשויה 2 עלי שחלה מאוחים, היוצרים 2 מגורות שבכל אחת 10-2 ביציות, לעתים רבות יותר. מתחת לשחלה מצוי לעתים-קרובות צופן דמוי-דיסקה. מן השחלה עולה עמוד-עלי נימי, הנושא צלקת קטנה אחת, או שתיים - בלתי-שוות בגודלן. הפרי הלקט בן 2 מגורות, שלו 2 קשוות, הנפתחות מראשו כלפי בסיסו, לעתים-רחוקות הפרי דמוי-ענבה. הזרעים עדשתיים, לעתים שעירים, העובר גדול, האנדוספרם מועט, או חסר.
מינים רבים ומגוונים של קוציציים משמשים כצמחי נוי (למשל, הסוגים Aphelandra, Baleria, Fittonia, Justica, Pachystachys, Ruellia, Thunbergia, מיני קוציץ שונים ועוד מינים רבים אחרים). הקוציציים המוכרים בישראל כצמחי בר, ריסן וקוציץ, כל אחד מיוצג בישראל עם מין אחד, דומים זה לזה במראם הקוצני ובתפרחתם - עמוד דמוי-שיבולת נושא פרחים שפתניים, אולם רבים מאוד ממיני הקוציציים שונים בתכלית במראם ופרחיהם צבעוניים ומגווני צורות. הסוג אביצניה, צמח מנגרובים, הגדל במימי מפרץ אילת ואשר הופיע במגדירי צמחי ישראל, כאשר נכללו בהם צמחי חצי-האי סיני, היה משוייך למשפחת הורבניים ולאחרונה, כתוצאה מבחינה מולקולרית הוכלל במשפחת הקוציציים.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
