צפורנית אפורה

צפורנית אפורה היא צמח מצוקים נדיר ביותר. זה צמח עשבוני רב שנתי נמוך. לצמח בסיס מעוצה קצר ביותר באורך 1-3 ס"מ, הנושא שושנת עלים. העלים פשוטים בעלי שפה תמימה דמויי מעוין מאורך עד יתדי, אורכם 7-2 ס"מ ורוחבם 3-5 מ"מ. בסיס העלה צר בעוד שלכוון קצה העלה, ראשו מתרחב ומסתיים בקצה מעוגל. העלים מאופיינים בגוון אפור הנוצר משכבה עדינה של שערות דקות מכסיפות וביניהם שערות בלוטיות. כסות זו מצויה גם על גבעולי הפרחים וגם על הגביע.
משושנת העלים מתנשאים באביב עמודי תפרחת לגובה 17-36 ס"מ. עמודי התפרחת דקים ועשבוניים עליהם יושבים נגדית 15-8זוגות עלים בכל מפרק. העלים על עמוד התפרחת שונים מעלי השושנת. הם קטנים מאורכים או דמויי ביצה עד סרגלניים. מעוגלים בראשם או בעלי חוד קצר. בתום הפריחה, בחודשי היובש, מתיבשים עמודי הפריחה ונותרת שושנת עלים צפופים צמודים לסלע.
התפרחת דלילה דמוית אשכול, הכוללת פרחים דו מיניים בודדים הנוטים לרוב לצד אחד. הפרחים בעלי עוקצים קצרים מאורך הגביע. הגביע אורכו 12-10 מ"מ, מאוחה בעל 10 עורקים. הוא מכוסה לבד של שערות עדינות פשוטות ובלוטית. שיני הגביע משולשים איזמליים באורך 2 מ"מ.
עלי הכותרת מספרם 5, צבעם לבן קרם צהבהב עד חום בהיר. אורך עלה כותרת כ-ס"מ אחד והוא שסוע בקצהו לשתי אונות צרות. בכל עמוד תפרחת נישאים 7-3 פרחים.
מספר האבקנים 5, העלי בולט במרכז הפרח. השחלה עילית, הפרי הלקט מאורך וקרח. בהבשלתו אורכו 11-12 מ"מ, והוא נישא על" נושא הפרי " (קרפופור) קצר.
בית-גידול של הצפורנית האפורה מוגבל למצוקים גבוהים ולכיסי קרקע בסלע. היא גדלה בסוגי סלע שונים: בישראל ובלבנון על מצוקי גיר, קשה, באדום בירדן על מצוקי אבן-חול ובדרום סיני במצוקי גרניט מגמתים. בסיני קיימת אוכלוסיה גדולה בסדקי מצוקים אנכיים מוצלים ברום של 1800 מטר ועד 2650 מטר. היא גדלה יחד עם מינים נוספים הגדלים במצוקים כמו: שושנתית הלבנון , ארנריית הסלעים, ארביס קווקזי ואחרים.
תפוצה העולמית כוללת את לבנון, סוריה (הרי מול-הלבנון), ישראל וירדן. היא שייכת מבחינה סיסטמטית לסקצית " ברכיפודה" (Sect. Brachypodae ) שהם צמחי סלעים ר"ש עשבוניים. קבוצה זו אנדמית למזרח הים-התיכון.
בישראל היא נמצאה בארבעה אתרים בלבד: בהר אביתר בגליל (א. אהרונסון בתחילת המאה הקודמת), מצוק ערק-בורין בשומרון (מערבית להר-גריזים), ברכס הכנוב וקניון נחל תקוע (ספר יהודה), בעין-פרת ובמצוקי נחל מכמש (סוואנית) . בחרמון נאסף הצמח ברום 1250 מטר ע"י דן פרי בשנת 1969).
כתבה ערגה אלוני
המקור א. שמידע 2013: סיכום סיור רותם בשומרון אפריל 2013