להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
אמקורית עדינה היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), עדין, המשתייך למשפחת Brachytheciaceae, יוצר שטיחים צהבהבים-ירוקים עם ברק משיי. גבעולי הגמטופיט זוחלים, ענפיהם הקצרים עולים מעלה בצפיפות, יוצאים מנוצים מהגבעול באופן בלתי-סדיר. העלים קטנים, סרגליים-איזמלניים, מצטררים לכדי קצה מחודד, לעתים ארוך, יושבים מפושקים על הגבעול. גם בהתייבש הטחב נותרים העלים מפושקים ואינם נצמדים לגבעול. בסיס העלים רחב יותר בעלי הגבעול מאשר זה שבעלי הענפים. בהסתכלות בהגדלה ניתן להבחין כי עורק האמצע בטרף-העלה נמשך עד לבסיס ההיצרות בקצה העלה ונעלם בהדרגה. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים מרובים.
לאמקורית מנבג (ספורופיט) סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), הנפתח במכסה לשם שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) נישאת על זיף (seta) זקוף, אדום, חלק, אורכו עד 1.5 ס"מ, היא ביצנית, נוטה מעט הצידה עד ניצבת לזיף, באופן שהיא כמעט אופקית יחסית לקרקע. לעתים ניתן למצוא מנבגים צעירים זקופים, טרם התכופפותם הצידה. המצנפת (calyptra) קרומית, בעלת-מקור קצר היוצא מבסיס חרוטי, נבקעת בבסיסה טרם נשירתה. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור, מאונקל מעט מעלה. פי-המנבג (peristome) חרוטי, כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים אדמדמות והטבעת הפנימית (endostome), עשויה קרום-בסיס (basal membrane), מחולק ל-16 מקטעים ריסניים דמויי-שיניים, הערוכות בין שיני האקזוסטום.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתה של אמקורית עדינה קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). גופי פרי בשלים ניתן למצוא בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים פברואר-מרץ).
אמקורית עדינה מצויה בישראל וגדלה בגלילות צפון-הארץ, מן הכרמל וחופו ועד לחרמון, אך גם בהרי יהודה ובשפלה. בית גידולה אבני וסלעי-גיר במקומות לחים ומוצלים, לעתים-קרובות בקרבת מים זורמים, שם גם ניתן למצוא אותה גם על הקרקע, בגדות נחלים, ועל גזעי עצים מרקיבים. אמקורית עדינה היא המין הנפוץ ביותר בישראל מבין מיני הסוג. תפוצתה העולמית משתרעת מצפון אפריקה, דרך אגן הים התיכון ואירופה ועד מזרח אסיה.
המין אמקורית עדינה תואר בשנת 1890 על-ידי המורה והבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני לימפריכט (Karl Gustav Limpricht, 1834-1902). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1801 על-ידי הבוטנאי הסקוטי דיקסון (James J. Dickson, 1738-1822), ששייכו לסוג היפנום (Hypnum tenellum).
שמו המדעי של הסוג, Rhynchostegiella, הקטנה של שמו של סוג בעל מופע דומה, Rhynchostegium, מיוונית:rhynchos - "מקור", stegeon - "גג", "מכסה", לאמור: "מכסה בעל-מקור", מאזכר את צורת מכסה המנבג (אופרקולום). שמו העברי של הסוג, אמקורית, פראפרזה על "מקור קטן", נטבע ע"י חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), שלצד עבודתו כרוקח, עסק רבות באיסוף וחקר הטחבים וספרו "מבוא לטחבים בישראל" פרץ דרך בתיאור טחבי ישראל. שמו העברי של המין ניתן אף הוא על-ידי בילבסקי והוא תרגום השם המדעי (tenella - מלטינית: עדין).
בסוג אמקורית כ-25 מינים. בישראל נאספו 5 מינים שההבחנה ביניהם קשה ומתבססת על צורת התאים בטרף העלה, כפי שניתן לראות רק מבעד למיקרוסקופ.
כתב: דרור מלמד