ספרוקרפוס מישלי

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

ספרוקרפוס מישלי הוא טחב כבד, המשתייך למשפחת ה-Sphaerocarpaceae, ניכר ביצע ייחודי נפוח, דמוי-שלפוחיות בלוניות, שאין דומה לו בקרב סוגים אחרים. הטחב יוצר מושבות צפופות, זעירות, שרועות, ירוקות-בהירות, קוטרן אינו עולה על 1.5 ס"מ, הנראות כגופיפים אגסיים-בלוניים נפוחים ומגובששים, העולים מיצע אונתי ומכסים אותו כמעט לגמרי. גופיפים אלה הינם למעשה מעטפות (involucres), הנושאות בחובן את אברי המין. האנתרידיה הזכריים והארכגוניה הנקביים ערוכים על פרטים שונים באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). בצמחים הזכריים גופיפי המעטפת דמויי-בקבוק בעל צוואר דק ומוארך ובצמחים הנקביים הם דמויי-אגס, חסר צוואר. בהגדלה ניכרים פתחים זעירים (orifice) בראש גופיפי המעטפת. הצמחים הזכריים זעירים עד מאוד, קוטרם אינו עולה על 3 מ"מ ולפיכך קשה מאוד לאתרם ובדרך כלל פוגשים את הצמחים הנקביים, שפעמים גדלים על-פני הצמחים הזכריים ומכסים אותם. המנבגים כדוריים, יושבים כמעט חסרי זיף, מתפתחים בתוך גופיפי המעטפת הנקביים, לאחר ההפריה, מנבג אחד בכל גופיף.
ספרוקרפוס מישלי מצוי בישראל. בית גידולו קרקעות לחות ברוב גלילות הארץ מצפון הנגב ועד לגליל העליון. תפוצתו משתרעת באירופה, באגן הים התיכון, דרום-מערב אסיה ואמריקה.
ספרוקרפוס מישלי תואר בשנת 1792, על-ידי הרופא והבוטנאי האיטלקי בלרדי ( Carlo Antonio Lodovico Bellardi, 1741-1826).
שם הסוג, Sphaerocarpos, מיוונית: sphaera - "כדור", karpos - "פרי", מאזכר את צורתו הכדורית של המנבג. שם המין לכבודו של הכומר הקתולי והבוטנאי האיטלקי המוערך, מישלי (Pier Antonio Micheli, 1679-1737) , מומחה לפטריות ומי שגילה את אופן התרבותן בעזרת נבגים. מישלי היה למעשה הראשון שאסף את הטחב, תיארו בשנת 1729 וקרא לו בשם הפולינומי Sphaerocarpos terrestris minima, טרם השימוש בשיטת לינאוס הדו-שמית לתיאור אורגניזמים.
בסוג ספרוקרפוס 7 מינים, ספרוקרפוס מישלי הוא המין היחיד מהסוג הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד