ריקציה ריסנית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

ריקציה ריסנית היא טחב כבד ממשפחת ה-Ricciaceae, היוצר מושבות דמויות-שושנת, לעתים גדל בשטיחים צפופים חסרי סדר, ניכר בריסים לבנבנים בקצה האונות (מכאן שמו העברי של המין, שאינו רשמי). היצע ירוק-צהבהב עד ירוק-כהה, לעתים מכחיל, מסגיל בצדדיו ובבסיסי האונות, מתפצל פעמיים-שלוש לאונות קהות-מעוגלות. האונות עבות ובחתך רוחב גובהן כרוחבן בקצה האונה והן הולכות ומתרחבות לקראת בסיסה. לעתים ליד בסיס האונה מנצה אונית קטנה, הניצבת לאונה הראשית. בשולי האונות, בחלקן העליון בלבד ריסים לבנבנים מרובים, זיפניים, לעתים מקושתים, אורכם עד 0.5 מ"מ, פונים בזוית של כ-45 מעלות כלפי מרכז האונה. במיקרוסקופ ניתן להבחין ביבלות זעירות על פני הריסים. עורק האמצע עמוק בקצה האונה, מתרחב ונעשה רדוד לקראת בסיסה. קשקשי הגחון כהים, אינם חורגים אל מעבר לשולי האונות. אברי המין, האנתרידיה הזכריים והארכגוניה הנקביות, מצויים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (Monoicous), ערוכים לאורך העורק המרכזי. בעזרת זכוכית מגדלת ניתן להבחין בארכגוניה שצבען סגלגל. קופסיות המנבגים כדוריות, שקועות ביצע, קורסות באופן בלתי-סדיר ואז משתחררים הנבגים.

ריקציה ריסנית מצויה פה ושם בישראל, בצפון הנגב, בשרון, בהרי יהודה ובצפון הארץ. בית גידולה קרקעות חוליות הדוקות לחות, קרקעות חרסיתיות וחמרה. תפוצתה העולמית משתרעת בדרום ומערב אסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, אפריקה אוסטרליה וניו-זילנד.

ריקציה ריסנית תוארה בשנת 1902, על-ידי הבוטנאי השוויצרי-איטלקי לבייה (Emile Levier, 1838-1911). הוא קרא את המין, crozalsii, לכבודו של מי שאספו באזור העיר מונפלייה (Montpellier) בצרפת, המיקולוג (חוקר פטריות) קרוזלס (André-Étienne de Crozals ,1861-1932). שם הסוג, Riccia ניתן בשנת 1753 על-ידי מתארו, הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) לכבודו של Pietro Francesco Ricci, שככל הידוע היה סנטור ובוטנאי איטלקי, שנמנה עם סגל החברה הבוטנית של פירנצה בשנת 1729.

הסוג ריקציה הוא אחד הגדולים מבין סוגי טחבי הכבד וכולל יותר מ-170 מינים. בישראל נאספו 14 מינים, חלקם נדירים.

כתב: דרור מלמד