להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
בפלורה פלסטינה מתוארים 5 מיני אמקורית שנאספו בישראל. ברוויזיה שנעשתה לפני מספר שנים במיני חצי-האי האיברי, הכוללת את כל המינים שנאספו בישראל, אוחדו שני מינים (R. jacquinii ו-R. teesdalei) כשמות נרדפים תחת המין R. teneriffae ואילו המין R. letourneuxii נמצא כשם נרדף ל-R. bourgaeana. המינים אמקורית עדינה ואמקורית כפופה נותרו ללא שינוי טקסונומי (1).
אמקורית כפופה היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב זוחל, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), המשתייך למשפחת Brachytheciaceae. הגמטופיט עדין, יוצר שטיחים בגוון ירקרק-בהיר עד ירוק-חום, על-פי רוב אינו מבריק. הגבעולים זוחלים, צפופים, ענפיהם הקצרים מתפצלים מהגבעול באופן בלתי-סדיר, שרועים, או נוטים מעלה. העלים קטנים, לעתים קעורים קמעא, נוטים מעלה. עם התייבש הטחב נותרים העלים מפושקים ואינם נצמדים לגבעול. הטרפים ביצניים-איזמלניים, מצטררים-מתחדדים, רוחבם כשליש מאורכם, תכונה המבדילה מין זה מאמקורית עדינה, מין דומה והגדל באותם בתי-גידול שבו העלים מרצעניים-צרים, אורכם פי 10-6 מרוחבם. זהו סימן שדה חשוב לזיהוי המין, הניתן לאבחנה בעזרת זכוכית מגדלת. הגדרה מוחלטת של המין והבדלתו ממינים דומים אחרים מצריכה מיקרוסקופ. שולי הטרף פרושים. בהגדלה מיקרוסקופית ניתן להבחין כי לעתים קצה העלה משונן בעדינות, עורק האמצע נמשך לכדי מחצית עד לשליש העליון של הטרף ונעלם בהדרגה ותאי האמצע בטרף מוארכים, אורכם לפחות פי עשרה מרוחבם. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים מרובים. המנבג (ספורופיט) סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך משתחררים הנבגים ומופצים ברוח. קופסית המנבג (capsule) נישאת על זיף (seta) זקוף, אורכו עד 7 מ"מ, אדום-חום, מחוספס - בהגדלה ניתן לראות כי הוא מכוסה יבלות זעירות - סימן נוסף המבדיל בין אמקורית כפופה לאמקורית עדינה שבה הזיף חלק. הקופסית ביצנית, כמעט-זקופה עד אופקית. המצנפת (calyptra) קרומית, חלקה, בעלת-מקור קצר היוצא מבסיס חרוטי, נבקעת בבסיסה בסדק אחד (מצנפת כבונה, cucullate) טרם נשירתה. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור, מאונקל מעלה. פי-המנבג (peristome) חרוטי, כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים אדמדמות והטבעת הפנימית (endostome), עשויה קרום-בסיס (basal membrane), מחולק ל-16 מקטעים ריסניים דמויי-שיניים, הערוכים בין שיני האקזוסטום.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתה של אמקורית כפופה קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים בשלים ניתן למצוא בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים פברואר-מרץ).
אמקורית כפופה מצויה פה ושם בגלילות צפון-הארץ, מן הכרמל ועד לגולן ובהרי יהודה. בית גידולה סלעים במקומות לחים ומוצלים, לעתים-קרובות בקרבת מים זורמים, שם ניתן למצוא אותה גם על הקרקע. תפוצתה העולמית משתרעת מטורקיה, דרך המזרח-התיכון ואגן הים-התיכון, אירופה ועד לצפון-אפריקה.
המין אמקורית כפופה תואר בשנת 1896 על-ידי המורה והבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני לימפריכט (Karl Gustav Limpricht, 1834-1902). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1812 על-ידי הבריולוג השוייצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828) , ששייכו לסוג Hypnum.
שמו המדעי של הסוג, Rhynchostegiella, הקטנה של שמו של סוג בעל מופע דומה, Rhynchostegium, מיוונית:rhynchos - "מקור", stegeon - "גג", "מכסה", לאמור: "מכסה בעל-מקור", מאזכר את צורת מכסה המנבג (אופרקולום). שמו העברי של הסוג, אמקורית, פראפרזה על "מקור קטן", נטבע ע"י חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), שלצד עבודתו כרוקח, עסק רבות באיסוף וחקר הטחבים וספרו "מבוא לטחבים בישראל" פרץ דרך בתיאור טחבי ישראל. שמו המדעי של המין, curviseta, מלטינית: curvus - "כפוף", "מעוקל", seta - "זיף", מאזכר את הזיף המקושת במקום חיבורו לקופסית, תכונה הנכונה גם לחלק ממיני האמקורית האחרים. שמו העברי של המין, בהתאמה, אינו רשמי.
בסוג אמקורית כ-25 מינים. בישראל נאספו 5 מינים (לפי הרביזיה במיני האזור, בישראל גדלים למעשה רק 4 מינים, שכן שני מינים המתוארים בפלורה פלסטינה אוחדו), שההבחנה ביניהם קשה ומתבססת על צורת הטרף, אורך עורק האמצע, אורך התאים בטרף העלה, ותצורת הזיף, כפי שניתן לראות רק מבעד למיקרוסקופ.
כתב: דרור מלמד
(1) Guerra, J., Rios, D. , Galego, M.T. (2014). A revision of the genus Rhynchostegiella (Brachytheciaceae) in the Iberian Peninsula and Balearic Islands. Phytotaxa 183 (3): 193–200