טוריים מצויים הם מצליב חד-שנתי זקוף, מסתעף מבסיסו, גובהו 40 ס"מ. עלי הבסיס כינוריים.
טוריים מצויים פורחים בחורף, החל כבר באוקטובר, מגיעים לשיא פריחתם בפברואר. הפרח לבן, לועו צהוב תחילה, מאדים בהמשך הפריחה. עוקץ הפרח ועלי הגביע זיפניים.
טוריים מצויים גדלים בשדות ובצידי דרכים בחבל הימתיכוני וברצועת הספר (רצועת המעבר בין החבל הימתיכוני למדברי), עיתים בכתמים נרחבים. המין נחשב לעשב-רע בשדות חקלאיים באדמה כבדה, והוא משגשג בשדות נטושים. העלים נאכלים חיים כתבלין לסלט ומבושלים כקציצות. הם משמשים ברפואה עממית לעידוד השתנה, לדיכוי גאזים במעיים, נגד אבנים בכליות, לטיפול בפגעי כבד וטחול, לעידוד יצירת חלב אצל מינקת, לחיזוק כוח גברא.
הסוג טוריים כולל צמחים טיפוסיים למשפחת המצליבים, שייחודם בעריכת הזרעים בפרי: הפרי הוא קציץ ארוך, סרגלי, פחוס מעט מצדדיו, ובו 2 מגורות, שהזרעים ערוכים בכל אחת מהן בשני טורים, ולא בטור אחד, כמו ברוב יתר הסוגים במשפחה. בראש הפרי מקור קצר חסר זרעים. בהבשילו נפתח הפרי מלמטה כלפי מעלה. בסוג 35 מינים, בארץ 4–6.
כתב מייק לבנה