טרגיוניה גחונית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

טרגיוניה גחונית היא טחב כבד, ממשפחת ה-Targioniaceae, יוצר מושבות צפופות, קשקשיות. יצע הגמטופיט ההאפלואידי שטוח, עבה, גלדני, צר וקצר, ירוק כהה או בוהק, לעתים מכחיל, ניכר בשוליו הסגולים-משחירים, המהוים סימן היכר עיקרי לזיהוי הסוג. בתחתית היצע קשקשים סגולים קטנים, השומרים על הלחות. פני היצע מנוקדות בצפיפות בנקבוביות אויר (air pores) לבנבנות, זעירות, אך ניכרות, המאפשרות מעבר גזים אל ומתוך הרקמה. היצע מתפתח למושבה על-ידי גדילה דו-קרנית מקצה גוף היצע הראשוני. בהתייבש הטחב נגללים שולי היצע כלפי מעלה ויוצרים מעין צינורות קצרים דמויי-ניצנים שחורים.
אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). האנתרידיה נראים כדסקיות זעירות שחרחרות שקועות בשלוחת היצע המרכזית, או בשלוחות יצע תחתונות וקטנות, אינם מוגנים במעטפת. הארכגוניה מוקפות במעטפת בת שתי קשוות, דמויית-שפתיים שחרחרות (יש המדמים את מראה המעטפת לקשוות צדפה), בתחתית קצות שלוחות היצע. בין שפתיים אלו מתפתח מנבג כדורי, נישא על זיף קצרצר, נפתח באופן בלתי-סדיר לשם שחרור הנבגים.
טרגיוניה גחונית היא טחב נפוץ מאוד ממרכז הנגב ועד לגולן, לאורכה ולרוחבה של הארץ. בית גידולה מגוון וניתן למצוא אותה בקרקעות שונות, על סלעים, בגדות ואדיות, בחורשות ובשטחים פתוחים. תפוצתה העולמית באזורים החמים והממוזגים על פני יבשות העולם.
המין טרגיוניה גחונית תואר בשנת 1753, על-ידי הטקסונום השוודי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778).
שמו המדעי של הסוג, Targionia, ניתן לו ע"י לינאוס על פי השם שטבע הבוטנאי ואיש הכמורה האיטלקי מישלי (Pier Antonio Micheli, 1679-1737), לכבודו של בן-דורו, הפיסיקאי הפלורנטיני טרגיוני (Cyprian Targioni). שמו המדעי של המין, hypophylla, מיוונית: hypo - "מתחת", phylon  - "עלה", לאמור: "מתחת לעלה", מאזכר את המנבגים שבחלקו התחתון של היצע. השם העברי המוצע כאן, גחונית, פראפראזה על השם המדעי, אינו רשמי.
בסוג טרגיוניה 5 מינים מוסכמים, טרגיוניה גחונית היא המין היחיד ממיני הסוג הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד