חלמית גדולה היא צמח רב-שנתי מסועף, העשוי להגיע לממדים גדולים: גובה וקוטר של מטר אחד, וצפיפות רבה עד כדי שליטה בלעדית בשטח נרחב. השורש שיפודי. הגבעול מכוסה שערות דלילות. העלה נישא על פטוטרת ארוכה. הטרף עגול, גדול, מחולק לעתים לאונות ככף-יד. האונות משוננות, והמפרצים בין האונות רדודים, עומקם משתנה, לרוב הוא מגיע לכדי רבע מקוטר העלה. העלים והפרי אכילים, חיים או מבושלים, מכאן שם הצמח בעברית (מלשון לחם בחילוף אותיות) וגם בערבית (חובייזה, מלשון חובז, שמשמעו לחם). הצמח התפרסם כאשר שימש העשרה למזון הדל של תושבי ירושלים היהודית בהיותה במצור במלחמת העצמאות. טוענים שהעלים עשירים במיוחד בויטמין A.
חלמית גדולה פורחת בעיקר מפברואר עד אפריל. הפרחים ערוכים בקבוצות בחיקי עלים. הפרח גדול ויפה, עשוי להגיע לקוטר של 4 ס"מ ויותר. 5 עלי הכותרת צבעם ורוד–כחלחל עם עורקים ארגמניים כהים. לרוב הם מפורצים מעט בראשם. הכותרת שזורה בעודה בכפתור. 5 עלי הגביע קצרים פי 3 מעלי הכותרת, והם מאוחים בבסיסיהם. מתחת להם יש עוד 3 עלי גביעון לא מאוחים. האבקנים רבים, זיריהם מאוחים לצינור העוטף את עמוד העלי. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות לוקטות אבקה. הפרי נראה כעוגה פרוסה לפרוסות. גם הוא אכיל.
חלמית גדולה חובבת חנקן, והיא גדלה בעיקר בבתי-גידול מושפעי-אדם: מרבצי צאן ובקר, אשפתות, ישובים נטושים, גינות, וכן בקיני נמלים ובערוצים בערבות. היא נפוצה בכל חלקי הארץ. תפוצתה העולמית רחבה בארצות הים התיכון וצפונה ומזרחה.
הפרח הגדול, שילוב הצבעים היפה ושפע הפריחה מעלים תוכניות לאמץ את החלמית הגדולה כצמח נוי. ברפואה העממית מקובל ריר הצמח כמחטא, וכן משתמשים בו לריפוי מחלות דרכי הנשימה (שיעול), דרכי השתן, פגעי עור, שלשול, מחלות-עיניים. חפיפת השיער במרתח חלמית נחשבת כמחזקת את שורשי השיער.
בסוג 40 מינים, 6 מינים בארץ.
כתב מייק לבנה