שיח מסועף, גובהו 1–2 מ', שעיר ומכסיף. בולט בצבעם האדום של הפרחים, צבע הנדיר במשפחתו. הפיקו ממנו צבע אינדיגו (כחול) כהה ויציב, שנודע בתור "מלך הצבענים". גם שמו המדעי מורה על כך: משמעו "נושא האינדיגו". רק בראשית המאה ה-20 הומצא תחליף כימי זול יותר לצבע זה. נהגו לחתוך עלים וגבעולים ולשרותם במים ל-12 שעות לפחות. כך נמס הגלוקוזיד הנקרא אינדיקן שבהם, ונוצרת תמיסה צהובה. בוחשים את התמיסה עד שהגלוקוזיד מתחמצן, ואז הוא שוקע בצורת חומר-צבע כחול. משווקים אותו בצורת קוביות קטנות אחרי ייבושו. העלה מנוצה או פשוט. עלי הלואי זעירים, דמויי זיף, מעורים בפטוטרת העלה.
פורח בפברואר–מרס. הגביע פעמוני קטן. הכותרת פרפרנית אדומה או צהובה. לעיתים המשוטים אדומים והמפרש צהוב–חום עם כתמים סדירים אדומים. התרמיל קטן, מוארך, סרגלי, לעיתים משונץ בין הזרעים.
נדיר מאוד, גדל בנאות-מדבר בבקעה, בעיקר סביב ים המלח. אולי פליט-תרבות. תפוצתו העולמית משתרעת באזורים טרופיים באסיה ובאפריקה, בעיקר במזרח אפריקה. בסוג 400 מינים, בארץ בקושי אחד.
כתב מייק לבנה