פרעושית גלונית היא צמח מדברי רב-אנפין – חד-שנתי, דו-שנתי או רב-שנתי. גובהו 20–60 ס"מ. כולו צמרי–לבדני רך, אך הופעתו רעננה. הוא בולט בקרקפות פרחיו שצורתן מושלמת, טיפוסית למורכבים. הצמח מסועף, ענפיו המרכזיים זקופים וענפיו הצדדיים אלכסוניים או שרועים. העלה יושב, מוארך, שסוע, שפתו גלונית מאוד. במקומות מתאימים לו ובשנים גשומות הוא שולט בנוף, וריחו הנעים חזק ונודף למרחקים.
פרעושית גלונית שופעת פריחה כחצי שנה, מינואר עד יוני, ומעט גם בסתיו, באוקטובר–נובמבר. הפרחים צהובים או צהובים–כתומים. הקרקפת גדולה (קוטרה 2.5 ס"מ), מושלמת, קלאסית לצמחים ממשפחת המורכבים שפרחיהם הפנימיים צינוריים ופרחיהם החיצוניים לשוניים. היא נבדלת מיתר הסוגים האלה בכך שהפרחים הלשוניים קצרים, צרים, צפופים, ערוכים בשני דורים. הזרעונים נושאים בראשם ציצית של זיפים לבנים. חפי המעטפת של הקרקפת ערוכים בדורים אחדים, רעופים.
פרעושית גלונית גדלה במדבר חם, בבתי-גידול עשירים-יחסית במים כגון ערוצי-נחלים וצידי-דרכים או בשנים גשומות במיוחד. בשנים כאלה היא מכסה בצפיפות שטחים נרחבים, מתוך מאגר-זרעים שנשמר בקרקע, ו"ידע" שלא לנבוט בשנה שחונה. היא נפוצה בכל אזורי המדבר בדרום הארץ ובמרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ומזרחה ובמערב אסיה.
חליטה מן העלים יוצרת "תה" טעים, וכן תרופה עממית לכאב-פרקים, כאב-בטן, נזלת ושיעול.
בסוג 100 מינים, 7 בארץ. השם פרעושית הוא תרגומו של השם המדעי שמקורו באירופה, שם רווחה אמונה כי ריחו של הצמח מגרש פרעושים.
כתב מייק לבנה