גלונית מצויה היא בן-שיח ירוק, עם ריח נעים מתקתק, מכינים מעליו תה מרגיע. גובהו השכיח 50 ס"מ. העלים נגדיים, גלוניים, רכים, עבים, מקומטים, משוננים, עגולים. לעלי הגבעול האמצעיים בסיס מפורץ דמוי לב. לגבעולים חתך מרובע.
גלונית מצויה פורחת בקיץ, מאפריל עד אוקטובר. הכותרת דו-שפתנית, לבנה או ורודה חיוורת, מצטנעת בתוך הגביע. הגביע גדול ובולט, מאוחה עלים עד שפתו (בדומה לכותרת של חבלבל), משפכי, עם 10 עורקי-אורך ועורק-רוחב אחד. קוטר שפתו 10 מ"מ ויותר. שפתו גלונית מעט, ו-5 אונותיו אינן ניכרות כמעט.
גלונית מצויה מצליחה לגדול בבתי גידול שונים ומגוונים, מחורש ועד מדבר, בעיקר בסלעים ואבנים. היא נפוצה בכל אזורי הארץ פרט למרומי החרמון, במיוחד בשולי החבל הימתיכוני ובבתות-סְפָר. חברת צומח-ספר בסלעי בזלת במדרון המזרחי של הגליל נקראת "חברת מרווה ריחנית ובלוטה גלונית". תפוצתו העולמית של המין משתרעת בארצות מזרח הים התיכון. מייחסים לצמח תכונות חיטוי והרגעה לעור.
בסוג 35 מינים, בארץ 4.
כתבו: יובל ספיר ומייק לבנה