סיגל צנוע

סיגל צנוע הוא צמח חד-שנתי זעיר, שפרחיו דומים בצורתם לפרחי קרובו המפורסם "אמנון ותמר". גובהו 3–10 ס"מ. נדיר, גדל רק במרומי ההרים. הצמח מסתעף מעט, מבסיסו בלבד. עלי הבסיס רחבים, מעוגלים, קטנים, אורכם 12 מ"מ. עלי הגבעול ביציים ומוארכים יותר, אורכם 25 מ"מ ורוחבם 8 מ"מ, והם משוננים באורח בלתי סדיר.
סיגל צנוע פורח באפריל–מאי. הפרח בלתי נכון או כמעט נכון. הוא דומה בצורתו לפרח של "אמנון ותמר", עם קצת דמיון אפשר לראות בו פרצוף של שימפנזה. גודלו וצבעיו צנועים יותר מאלה של הזנים התרבותיים: הכותרת קטנה (קוטרה המרבי מגיע עד 10 מ"מ), והיא צהובה או לבנה, בלבן נמסך לפעמים גוון כחלחל, לפעמים עם קוים רדיאליים סגולים. במרכזה כתם צהוב זועק. פרטי גוני הפרח משתנים עם גילו, וכן בין הפרטים באוכלוסיה. עוקץ הפרח כפוף. עלי הגביע התחתונים, הגדולים, יוצרים יחד דורבן קצר ורחב באורך 4 מ"מ. 5 עלי הכותרת אינם שווים: הם ערוכים בשני זוגות, ועלה כותרת נוסף, קדמי, יחיד, מתמשך לדורבן הנתון בתוך הדורבן של הגביע. בדורבן נאגר צוף, והפרח מואבק על-ידי חרקים שוחרי צוף המצליחים להגיע בחדקם אל קצה הדורבן. נוסף לכך מתרחשת לעתים האבקה עצמית בפרחים קטנים יותר שאינם נפתחים כלל (קלייסטוגמיה). הפרי ביצי, אורכו 5 מ"מ, והוא נפתח ב-3 קשוות בהתפוצצות המפיצה את הזרעים למרחק-מה. בזרע גופיף שומני המשמש מזון לנמלים, וכך גם הן מפיצות את הזרעים.
סיגל צנוע צומח בקרחות בחורש ובשדות באדמת סחף אדומה בהרים רמים: חרמון, גולן, מירון, חברון. הוא נדיר בארץ, אך במקומות מתאימים הוא יוצר לפעמים כתמים עם פרטים רבים בצפיפות.
תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון.
במשפחה 15 סוגים, 850 מינים. בסוג 500 מינים, בארץ 6 מינים, שההבחנה ביניהם קשה מאוד. המינים הנוספים הגדלים בר בארץ נדירים עוד יותר. גם הם חד-שנתיים. בתרבות מטפחים הרבה זנים ובני-כלאיים, הגדלים כמרבדי-פריחה ססגוניים, והם חביבים גם בזכות ריחם הנעים.

כתב מייק לבנה