ביברשטייניה שסועה היא צמח רב-שנתי נדיר. השורש עבה. העלים מסורגים, שעירים, בלוטיים, גזורים פעמיים–שלוש לאונות סרגליות. הצמח מכוסה כולו בבלוטות כהות, וריחו לא נעים.
ביברשטייניה שסועה פורחת בין אפריל ליוני, בהתאם למועד הפשרת השלג באותה שנה במקום גידולה. צבע הפרח צהוב או קרם, אורכו 10–15 מ"מ, מבנהו אופייני למשפחת הגרניים: פרח נכון עם 5 עלי גביע מפורדים, 5 עלי כותרת מפורדים, 5 צופנים בשרניים, 10 אבקנים. השחלה עילית, שסועה עמוקות ל-5 אונות. הפרחים ערוכים באשכולות או סוככים. הפרי חסר מקור ואינו נפתח, ו-5 פרודותיו אינן מתפצלות מהציר כביתר בני משפחתה.
ביברשטייניה שסועה גדלה בארץ במרומי החרמון, מרום של 2,000 מ' ומעלה, בנוף של מדרונות טרשיים. תפוצתה העולמית משתרעת במזרח התיכון. זהו אחד מקבוצה פיטוגיאוגרפית של מינים הגדלים בארץ רק בשני אזורים (שניהם ממזרח לבקעת השבר): החרמון ואדום. יחד עמה נמנים בקבוצה זו גם אכיליאה גפורה, ברומית לבדנית, דבקה משחירה, דבקנית עטורה, דובדבן, חמשן נדיר, נפית קיליקית, עריר הלבנון, קדד אדום-פרחים, קיצנית הלבנון, ציפורנית הלבנון, תכלתן מזרחי, ואולי גם ציפורן הלבנון וקוסיניה חרמונית.
בסוג ביברשטייניה 5 מינים בלבד, 4 מהם גדלים במערב אסיה, ואחד בבלקן. הסוג הופרד לאחרונה ממשפחת הגרניים על סמך מחקר מולקולרי, ונחשב למשפחה זעירה בפני עצמה.
מזל שהצמח נדיר בארץ, ולא ניאלץ לשבור לעיתים קרובות את השיניים בשם עם צלצול כה קשה.
כתב מייק לבנה