שיזף השיח

שיח גדול, סבוך וקוצני מאוד, פירותיו אכילים. העלה משונן, דמוי ביצה, קירח. בניגוד לעלה רגיל יש לו 3 עורקי-אורך ראשיים מקבילים. העלים מסורגים, לעתים כשהם ערוכים על ענף דק נראה הענף כעלה מנוצה. השיח קוצני מאוד, בבסיס העלה צומחים שני עלי-לואי ההופכים לקוצים קשים, האחד ישר ובן-זוגו מאונקל. השיח סבוך מאוד, הענף זיגזגי. צירוף זה של קוצניות נוקשה, מאונקלת, עם צמיחה סבוכה – עושה אותו מכשול למעבר, במיוחד כששיחים אחדים גדלים בצפיפות כגוש. ייתכן שזאת תוצאה של רביה וגטטיבית. פורח באביב, ממרס עד אפריל. הפרחים קטנים, ערוכים באשכולות. הם נכונים, דו-מיניים, ירוקים–צהבהבים, אינם בולטים לעין למרחוק, אך מפרישים הרבה צוף ומבוקרים בידי חרקים רבים, במיוחד דבורי-דבש. לפרח 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 אבקנים. הפרי הוא בית-גלעין בשרני עגול. במרכזו גלעין גדול, וסביבו ציפה בשרנית יבשה. קוטרו 8–10 מ"מ. קליפתו חלקה. בהבשילו צבעו חום בהיר (בניגוד לצבע הפרי של שיזף מצוי, שהוא צהוב). הפרי אכיל, לא משובח, מזון-עניים. יש המבשלים ממנו לפתן.
הצמח הוא קרובו הדל של שיזף מצוי. מה ההבדלים? שיזף מצוי מגיע לפעמים לממדים של עץ נכבד, שיזף השיח לעולם הוא שיח; בכלל הכל בשיזף השיח דומה אך מעט קטן יותר מאשר בשיזף מצוי – כך גם ממדי העלה והפרי; שיזף השיח מגיע אלינו מצפון, בעוד שיזף מצוי הוא צמח ממוצא טרופי המגיע אלינו מדרום; ואולי זאת הסיבה ששיזף השיח עומד בשלכת בחורף (לרוב, לא תמיד שלכת מלאה), בעוד שיזף מצוי נותר ירוק גם בחורף (לרוב, לא לגמרי בעקביוּת).
השם שיזף נזכר במשנה, ומניחים כי שם הכוונה היא למין שיזף תרבותי, שנהגו לטפחו כעץ-פרי תרבותי. השיזף התרבותי נושא פירות מוארכים יותר, מבריקים, וטעמם משובח. מגדלים אותו בארץ פה ושם גם כיום, אך אינו מקובל ביותר. יש המזהים את שיזף השיח עם "עץ הלוטוס", הנזכר בכתבי הומרוס, שהאוכל מפריו שוכח את מולדתו ואת משימתו.
השם הערבי סידר חדר לעגה של המתיישבים, ובתולדות ההתישבות מרבים לדבר על המאמצים לבירוא ה"סדריות". בסיפורי הבראשית של ההתישבות היהודית בעמקים בארץ ידועה "הסדריה" כאויב עיקש, שהחקלאים נאבקו בו. השם "דוֹם" דבק בעיקר בפרי – "דוֹמים". יש הטועים ומדביקים שם זה גם לפרי העוזרר (ששמו הערבי הנכון הוא זערור). פריו של שיזף השיח דל ותפל עוד יותר מפריו של שיזף מצוי.
שכיח במדרונות אבניים ובקרקעות סחף בעמקים, בעיקר בבתות-סְפָר בכל חלקי צפון הארץ, מעמק יזרעאל וצפונה.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון ובמזרח אפריקה.
בסוג 100 מינים (לדעת אחרים – 40), בארץ 3 , אחד מהם נדיר ושניים שכיחים מאוד.

כתב מייק לבנה