קריפאה שונת-עלים

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

קריפאה שונת-עלים היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב זוחל, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט), המשתייך למשפחת Cryphaeaceae. הוא אפיפיט (epiphyte) מוחלט - גדל רק על גזעי וענפי עצים. הגמטופיט חסון, יוצר שטיחים צפופים בגוון ירוק-כהה עד ירוק-חום. גבעולי הגמטופיט זוחלים, הדוקים לקליפת העץ עליו גדל הטחב, מהם עולים ענפים זקופים, אשונים, ניצבים בזוית כמעט ישרה לגבעול הזוחל, אורכם עד 3 ס"מ, לעתים מתפצלים פה ושם לענפי משנה. צורה זו אופיינית למין ומבדילה אותו מכל מין טחב אחר הגדל בישראל. הדרך הנוחה ביותר לזהותו בשדה היא להתבונן מן הצד על גזעי וענפי עצים, עליהם מזהים גדילה של טחבים. גבעולי טחבים אפיפיטיים אחרים, העשויים להיראות דומים במבט ראשון, כמו מיני אורתוטריכום, קצרים יותר ואינם ניצבים באופן דומה, מה גם שהם טחבים אקרוקרפיים (טחבים זקופים, בהם המנבגים מתפתחים בקצה הגבעולים), אם כי לא תמיד ניתן לזהות במבט ראשון את הקריפאה כטחב פלאורוקרפי, שכן הגבעולים הזוחלים שלה אינם ניכרים בין סבך ענפי הטחב, אלא אם כן מפרידים את הצמח מן המצע ופורשים אותו בזהירות. בצמח היבש העלים רעופים והדוקים לענפי הטחב והם נפרשים בלחות, נוטים מעלה, עד כמעט ניצבים לענף, קעורים באופן ניכר, אורכם כ-1.5 מ"מ. הטרפים ביצניים-רחבים, רוחבם עד כדי מחצית מאורכם, ברבע העליון מצטרר העלה לכדי קצה מחודד. שולי הטרף גלולים בחלקו התחתון ופרושים לאורך כמחצית הטרף העליונה. בהגדלה מיקרוסקופית ניתן להבחין כי לעתים קצה העלה משונן בעדינות. עורק האמצע ניכר, נמשך לאורך כשלושה רבעים מאורך הטרף, בסיסו רחב כמעט כפליים מקצהו. לתאי רקמת הטרף דפנות עבות למדי, הם מלבניים בבסיס העלה ועגולים-סגלגלים בשאר הרקמה. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים מרובים, 12-8 לענף, ערוכים בצדו האחד של הענף, בשתי שורות, באופן ייחודי למין. העלים החופים על המנבגים (perichaetial leaves) שונים באופן ניכר מעלי הצמח האחרים - הם צרים ומתחדדים לכדי קצה נימי, הנראה כמלען, אורכו כ-1/6 מאורך העלה. שוני זה בעלים הוא שהקנה למין את שמו (שאינו רשמי. גם השם המדעי, heteromalla, מלטינית: "שונה מאוד", מאזכר תכונה זו). המנבג (ספורופיט) סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך משתחררים הנבגים ומופצים ברוח. קופסית המנבג (capsule) מוארכת-סגלגלה, אורכה עד כ-2 מ"מ, נישאת על זיף (seta) קצרצר, אורכו פחות מ-0.2 מ"מ, כמעט שאינו ניכר, כך שהקופסית נדמית כיושבת, חפויה בעלי-המנבג ובולטת אך במעט מעל להם. המצנפת (calyptra) קרומית, חרוטית, חלקה, אדמדמה, נושרת בשלמותה (מצנפת צנופה, mitrate, מזכירה "כובע ליצן"). מכסה המנבג (operculum) חרוטי. פי-המנבג (peristome) כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים לבנבנות-צהבהבות משולשות, בסיסן רחב והטבעת הפנימית (endostome), עשויה 16 מקטעים מרצעניים-צרים, הערוכים בין שיני האקזוסטום. שיני פי-המנבג קפוצות ביובש ומזדקפות בלחות (מנגנון הקרוי hygrocastique).

כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתה של קריפאה שונת-עלים מתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים בשלים ניתן למצוא מתחילת החורף ועד תחילת האביב (בחודשים ינואר-מרץ).
קריפאה שונת-עלים אינה כלולה ברשימת טחבי ישראל. מחברות כרך ה"פלורה פלשתינה" של הטחבים, ד"ר אילנה הרנשטט ופרופ' קלרה חן, ציינו כי היו מוכרים להן שני איסופים מהחרמון שהיו חשודים כמין זה, האחד נאסף על ידי טוביה קושניר ב-1943 והשני נאסף ב-1970, ללא ציון שם האוסף. לפיכך, ברשימת טחבי ישראל שפרסמו החוקרות בעיתונות המדעית בשנת 1982, הכלילו את המין כגדל בישראל. אולם, הפרטים שנאספו ונשמרו בעשביית האוניברסיטה העברית לא נשאו מנבגים ובבדיקות נוספות שערכו החוקרות, כחלק מכתיבת ה"פלורה פלשתינה", הן התקשו לקבוע אם אלה אכן פרטים של קריפאה או של מין שעליו דומים מאוד ומצוי בצפון הארץ - אנטיטריכיה קליפורנית. מכיוון שכך, החליטו להשמיט את המין מהפלורה ומרשימת המינים הגדלים בישראל. לאחרונה, בחודש ינואר 2022, נמצאה בגליל העליון אוכלוסיה בת פרטים רבים נושאי מנבגים וכמה חודשים לאחר מכן נמצאה אוכלוסיה נוספת ביער אודם שבגולן. עם פרסום דבר המציאה בעיתון מדעי בינ"ל על פי הכללים המקובלים, ייכלל המין ברשימת מיני הטחבים של הארץ ובכך יתווספו גם משפחה חדשה וסוג חדש לישראל. המין נדיר מאוד בישראל.

תפוצתה העולמית של קריפאה שונת-עלים משתרעת באפריקה, באירופה ובטורקיה. הגליל העליון הוא ככל הנראה גבול תפוצתו הדרומי של המין.
המין קריפאה שונת-עלים תואר בשנת 1819 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) השוייצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828). למעשה, תואר המין לראשונה על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), ששייך את המין לסוג נקרה (Neckera heteromalla). הדוויג נחשב ל"אבי חקר הטחבים (הבריולוגיה)" והיה הראשון להבחין באברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) שלהם ולתאר את מחזור חייהם. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים").
שמו המדעי של הסוג, Cryphaea, מיוונית: krypha, הטיה של kryptos - "חבוי", "נסתר", "סודי", מאזכר את המנבגים החבויים בינות לעלים.
בסוג קריפאה יותר מ-60 מינים, קריפאה שונת-עלים היא המין היחיד בסוג הגדל בישראל.

 כתב: דרור מלמד