אחילוף הלבנון (קטן) הוא גיאופיט הפורח בסתיו ללא עלים, לפעמים עוד לפני הגשם הראשון ולפני צאת העלים. העלים הירוקים יוצאים ישר מבסיס הצמח אחרי הגשמים הראשונים. הם בשרניים מעט, קל להכיר בהם מיד שהם עלים של לופיים. עלי אחילוף נבדלים מעלי לוף בכך שהם מוארכים, ובסיסם צר, ואינו דמוי חץ כמו בעלי הלוף. שפתם גלונית מעט. העלה של אחילוף קטן מנוקד תכופות בנקודות כהות. הפקעת תת-אדמתית, מעובה, פחוסה. הפקעת חד-שנתית, כל שנה היא מתרוקנת, ופקעת חדשה מתמלאת מעליה.
אחילוף קטן פורח בנובמבר–דצמבר. הפריחה אופיינית ללופיים: הפרחים נסתרים, יושבים על בסיסה של שזרה מעובה, עטופים בעלה גדול הנקרא בשם מתחל. תחתיתו של המתחל תפוחה וסגורה בדמות כד ועוטפת את הפרחים, חלקו העליון של המתחל פרוש. במין הנדון מאוחות שפותיו של הכד שבתחתית המתחל כדי מחצית אורכן. מה שהאדם רואה מן התפרחת אינו פרח, אלא המתחל (הנראה כעלה-כותרת יחיד) והשזרה. שני אלה קטיפתיים כהים, בין ארגמן–חום לבין שחור. הפרחים עצמם זעירים, חסרי כותרת, ערוכים בבסיס השזרה ומוסתרים בתוככי הכד של המתחל. הפרחים ערוכים ב-3 מקטעים סביב השזרה: למטה פרחים נקביים; באמצע פרחים עקרים, מנוונים; למעלה פרחים זכריים. ההאבקה מסובכת: היא נעשית על-ידי חרקים המתפתים על-ידי ריח להיכנס לכד של תחתית המתחל, ושם הם נלכדים ללא יכולת לצאת למשך תקופת-מה. הפרחים הנקביים מבשילים תחילה, והחרקים מאביקים את הפרחים הנקביים באבקה שהביאו עמם מתפרחת של פרט אחר. בשלב הבא של מהלך הפריחה מבשילים הפרחים הזכריים, ואז משחרר הפרח את החרקים, ובצאתם הם מתכסים באבקה. מעניין שהם אצים משם ישר אל תוך תפרחת נוספת של אותו מין (ומאביקים שם את הפרחים הנקביים). האם לא למדו לקח והם מתפתים שוב, או שמא הם דווקא נהנו מן השהות ב"כלא" האחילוף? ואולי הם אף מרוויחים מזה משהו? כל מין של אחילוף מדיף ריח אחר, ומושך מאביקים אחרים. מין זה ניכר בפרחים המנוונים שבין הפרחים הנקביים לזכריים, שהם זיפים מרובים וכפופים. תפרחתו מדיפה ריח של צואה, המושך חיפושיות-זבל. המתחל שלה נפרש בצהריים. הפירות מבשילים באביב. הם ענבות כדוריות בקוטר 2 ס"מ, ערוכות בצפיפות על גבעול, אדומות–סגולות בהבשילן. בכל פרי זרע יחיד, שקליפתו חומה ומרושתת.
אחילוף הלבנון (קטן) נדיר בארץ, גדל רק בגליל העליון ובגולן, בחורש ובסביבתו. תפוצתו העולמית משתרעת בכל האזור הימתיכוני ובמזרח התיכון.
העלים והשורשים של הלופיים מכילים רעל חריף. אחרי השמדת הרעל (בקלייה או בבישול יסודיים מאוד) הם אכילים.
בסוג אחילוף 21 מינים, בארץ 5.
כתב מייק לבנה