משפחת הקנאביים בסדרת הורדנאים (Rosales, שבה גם ורדיים, יצהרוניים, תותיים, מישיים, אשחריים, סרפדיים ועוד 2 משפחות ללא נציגים בבר בישראל, יש המשייכים אליה גם את משפחת הטופליים, הנמנית אלטרנטיבית עם הבקעצוראים), כוללת 8 סוגים ויותר מ-100 מינים. המשפחה התפתחה לפני כ-35 מיליון שנה ומיניה נפוצים ברחבי העולם, למעט האזורים הארקטיים.
המשפחה קרויה על שם הסוג קנאביס (Cannabis), שם יווני עתיק יומין, שמקורו בשפות האינדו-אירופיות הקדומות, אך בלשנים אחדים מציעים כי מקורו בשפה העברית - "קנה בושם" [על פי המתכון להכנת "שמן המשחה", בו משח משה רבנו את המשכן וכליו: "וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר-דְּרוֹר - חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם - מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם - חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם" (שמות ל', ל')]. לאחרונה, לאור מחקרים פילוגנטיים-מולקולריים, הורחבה המשפחה וצורף אליה הסוג מיש, ששוייך לפני כן למשפחת המישיים ועתה הוא מהווה את הסוג הגדול במשפחה.
הקנאביים הינם עצים (מיש - Celtis, Aphananthe, Gironniera, Pteroceltis, Trema), מטפסים עשבוניים רב-שנתיים (כשותנית - Humulus) ועשבים חד-שנתיים (קנאביס), יש והם קוצניים. במינים העשבוניים השורש שיפודי, או שקיים קנה שורש זוחל, הגבעולים לעתים תלומים, או מכונפים, יש והצמחים מכוסים שערות ובלוטות ומכילים שמנים אתריים. עלי-לוואי קיימים. העלים מסורגים (למעט בסוג Lozanella, בו הם נגדיים), בעלי-פטוטרות, פשוטים, לעתים מורכבים ומחולקים לאונות כעין כף-יד (קנאביס), שולי הטרפים תמימים, או משוננים. לעתים קיימים ציסטוליטים (cystoliths) ברקמת העלה - תאים המכילים גבישי סידן-פחמתי, שיתכן ויש להם תפקיד בנטרול מתכות הרעילות לצמח. התפרחות אשכולות, שיבולים, או צברי פרחים, בחיקי-עלים, לעתים הפרחים בודדים, לעתים קיימים חפים גדולים, דמויי-עלה, בבסיס התפרחות. הקנאביים הינם מואבקי-רוח. הפרחים תמיד חד-מיניים, קטנים, למעט במינים אחדים של הסוג Trema. הצמחים דו-ביתיים (קנאביס) – פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרטים שונים, או חד-ביתיים (מיש) - פרחים זכריים ופרחים נקביים ערוכים על פרט אחד. העטיף פשוט, עשוי 5-4 עלי-גביע מפורדים, או מאוחים. עלי-כותרת חסרים. מספר האבקנים כמספר אונות הגביע, ערוכים אל מול האונות, הזירים נימיים, קצרים מהמאבקים. למאבקים 2 לשכות, מפזרות אבקה כלפי מרכז הפרח, דרך סדקי אורך. השחלה עילית, עשויה 2 עלי-שחלה מאוחים, היוצרים מגורה אחת ובה ביצית אחת. מן השחלה עולים 2 עמודי-עלי נימיים, הצלקת סורחת על צידו הפונה כלפי מרכז הפרח של עמוד-העלי. הפרי בית-גלעין, זרעון, או צבר זרעונים, חפוי בעטיף. כל זרעון מכיל זרע עגלגל, עתיר אנדוספרם בשרני, ובו עובר דו-פסיגי, כפוף, או סלילני.
לקנאביים חשיבות סוציולוגית וכלכלית. הקאנביס שימש מקדמת דנא כמקור לסיבים (קנבוס), ברפואה העממית וכסם הזיה (מריחואנה). קיימים זנים גבוהים (hemp), המגודלים בתרבות כמקור לסיבים, המשמשים לטווית בדים, שזירת חבלים, ייצור חומרי בנייה וכחומר גלם לייצור דלק-ביולוגי. מן הזרעים מופק שמן מוקשה, המשמש כבסיס לייצור צבעים, בתעשיית הפלסטיק ולשימושים נוספים. הזרעים נאכלים טריים, או טחונים לאבקה שממנה מכינים משקאות. זנים אלה אינם מכילים ריכוזים פעילים של קנבינואידים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית. לעומת זאת, הזנים המשמשים לייצור סמי הזיה מכילים ריכוזים גבוהים של חומרים נרקוטיים, בעיקר טטראהידרוקנבינול (THC) וקאנבידיול (CBD). תכונותיו הנרקוטיות נרתמות ברפואה המודרנית לשיכוך כאבים כרוניים. פרחיה הנקביים של הכשותנית (Humulus), המכילים שמנים ארומטיים, משמשים בתעשיית הבירה כמייצבי קצף ונותני טעם וארומה. מיני מיש שונים מתאימים לשימוש בתעשיית העץ והם ניטעים כעצי נוי.
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י מין יחיד, מיש דרומי, הגדל בעיקר בצפון הארץ וניכר בפריו הכדורי השחור. יתכן שרוב הפרטים בישראל הם פליטי תרבות.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
|
טרמה מזרחית מיש אפריקני | מיש בונגה | מיש דרומי מיש מערבי | מיש רחב-עלים |