משפחת האספרגיים בסדרת האספרגאים (Asparagales, סדרה בחד-פסיגיים, שבה גם נרקיסיים, איריסיים, סחלביים, עיריתיים, כחליתיים וכן מספר משפחות נוספות שאין להן נציגים בישראל), כוללת סוגים ששוייכו בעבר למשפחת השושניים, אך עקב מחקרים מולקולאריים לאורך השנים פוצלה זו למספר משפחות, שאחת מהן היא המשפחה דנן, הכוללת יותר מ-140 סוגים וכ-3,600 מינים.
משפחת האספרגיים קרויה על שם אחד הסוגים המוכרים ביותר, אספרג (Asparagus), ששמו הקדום, אספרגוס, ככל הנראה מיוונית: spharageomai - "לפוצץ ברעש", "לפצח", נזכר בכתבים רומיים מהמאה הראשונה לספירה וכן מופיע מספר פעמים בתלמוד ולפיכך נשתמר גם בעברית המודרנית.
האספרגיים נפוצים בכל יבשות העולם, למעט האזורים הארקטיים. מיני המשפחה הטרוגניים וקשה לאפיין אותם כקבוצה אחת. מחקרים פילוגנטיים מראים כי המשפחה החלה להתפתח לפני קרוב ל-90 מיליון שנה.
האספרגיים הינם שיחים, מטפסים או עשבים רב-שנתיים, חד-ביתיים, דו-ביתיים, או פוליגמיים (צמח שלו פרחים חד-מיניים ודו-מיניים יחדיו). הם גיאופיטים, בעלי-בצל, או קנה שורש, המטמיעים גם בעזרת גבעוליהם. ברבים מהמינים (למשל, בסוגים אספרג ועצבונית) קיימים פילוקלדים (גבעולים, או ענפים, מטמיעים, דמויי-עלים שטוחים, מחטניים, או קוצניים), בודדים, או באגודות. העלים מסורגים, פשוטים, לעתים קשקשיים-קרומיים (כאשר ישנם פילוקלדים בחיקם), לעתים מלווים בקוצים בבסיסם, לעתים ערוכים בשושנת (בעיקר במינים שלהם בצלים). התפרחות צברי-פרחים, מסודרים באשכולות קצרים או מעין סוככים, או שהפרחים בודדים, בחיקי עלים או בראשי הגבעולים. לעתים קיימים חפים בבסיס הפרח. הפרחים נכונים, דו-מיניים, או חד-מיניים, לעתים הפרחים הזכריים מכילים אברים נקביים מנוונים (פיסטילודים), או שהפרחים הנקביים מכילים אבקנים מנוונים (סטמינודים). לעתים עוקצי הפרחים בעלי-מפרק. העטיף דמוי-פעמון, או צינורי, או שעלי-הכותרת פרושים. עלי העטיף 6, לרוב אינם עשויים עלי-גביע ועלי-כותרת נבדלים (tepals), ערוכים ב-2 דורים, העלים חופשיים או מאוחים בבסיסם, או מאוחים לרוב אורכם ומסתיימים ב-6 אונות. העטיף ירקרק, לבן, קרם, צהוב, או בגווני כחול, לעתים רחוקות בצבעים נוספים. בפרח 6 אבקנים, ערוכים לרוב ב-2 דורים, הזירים לעתים קבועים בצינור העטיף, נושאים מאבקים בני 2 לשכות, השחלה עילית, בת 3 מגורות, כל אחת מכילה 2 ביציות עד ביציות רבות, לעתים קיימת בבסיס השחלה רקמה מייצרת צוף, עמוד-העלי נושא צלקת תלת-אונתית, או כיפתית. הפרי ענבה, או הלקט.
לחלק ממיני האספרגיים חשיבות כלכלית. האספרגוס (Asparagus officinalis) נפוץ כגידול בר או תרבות, כצמח מאכל ומרפא מבוקש, עוד מימי קדם. מיני אספרגיים שונים מגודלים בתרבות כצמחי נוי (נץ-החלב, כדן, עצבונית ועוד).
בישראל מיוצגת המשפחה ע"י 11 סוגים ו-45 מינים.
כתב: דרור מלמד
מקורות:
|
דרקונית קנרית | יוקה אלוואית |