שיטת קוון היא עץ קטן וקוצני המגיע לגובה 7 מ', אם כי ידועים פרטים גבוהים במיוחד המתנשאים לגובה 10 מ'. צבע הסות (קליפה) אפור עד חום וחרוצים בה תלמים. הענפים כפופים מעט, חלקים או מכוסים בשערות רכות, קצרות, דקות וצפופות. צבעם סגול-חום כהה עד שחור. הקוצים, שהם עלי לוואי, יוצאים בזוגות מבסיס העלים והענפים בצורת האות V, הם קשים וחדים, צבעם בהיר ואורכם 2-1 ס"מ.
מספר עלים יוצאים במקובץ מעל הקוצים מתוך שקע שבענף. העלים מנוצים פעמיים. הם נישאים על פטוטרת שאורכה 11-5 מ"מ. אורך הטרף המורכב מעלעלים מנוצים 5.0-4.5 מ"מ ועל הציר שלו – בין העלעל המנוצה הראשון לשלישי – יש בלוטה באורך 14-0.4 מ"מ. בכל עלה 10-3 זוגות של עלעלים מנוצים המורכבים כל אחד מ-26-11 זוגות עלעלי משנה נגדיים ומרווחים שצורתם אליפטית או ביצתית ולהם עורק אחד בלבד במרכז. אורכם של עלעלי המשנה 4-1 מ"מ ורוחבם 0.9-0.4 מ"מ. הרווח בין עלעל לעלעל 1.4-0.5 מ"מ.
התפרחות כדוריות ומורכבות מפרחים שצבעם צהוב בהיר וקוטרם 10-7 מ"מ. הפריחה במקבצים של 10-2 פרחים הנישאים על עוקץ שאורכו 11-6 מ"מ.  העוקץ מכוסה במעטה של שערות קצרות ועדינות ובקצהו יושבים הפרחים. בטרם נפתח עטוף כל פרח בעלה שבו 5-4 אונות המתנשאות בהמשך לבסיס הפרח. האבקנים הם החלק הבולט בפרחים. אורכם 5.5-4.0 מ"מ. הפריחה בישראל באביב.
הפרי מתפתח מכל תפרחת כדורית. הוא תרמיל נפוח עם קצוות מחודדים, צורת החתך שלו עגולה וצבעו חום כהה עד שחור. המחיצות בין הזרעים אינן ניכרות. אורך התרמיל 95-20 מ"מ ורוחבו 25-13 מ"מ. החלק הצר בקצהו אינו נושא זרעים ואורכו עד 10 מ"מ. הזרעים חלקים, אליפטיים, שטוחים מעט, אורכם 7.2-4.3 מ"מ.
העץ גדל בטבע בחלק הדרומי של יבשת דרום אמריקה במדינות צ'ילה, ארגנטינה, אורוגואי, פרגואי ובוליביה. בית הגידול שלו כולל שטחי מרעה, שדות נטושים, גדות נחלים ומדרונות מסולעים – מגובה פני הים ועד 3,200 מ'. העץ גדל גם באזורים סמי ארידיים וכן באזורים של אקלים ים תיכוני בצ'ילה. החוקרים מסבירים את תפוצתו הרחבה בהיותו מין פולש לאזורים שאופיים השתנה בעקבות כניסת האירופים ליבשת דרום אמריקה.
למין זה שונות רבה במורפולוגיה של הפֵּרות והקוצים (קוציו של אחד האקוטיפים בפרגואי מגיעים לאורך של 7 ס"מ ולרוחב של 1 ס"מ בבסיסם). בחלק קטן מן העצים ממין זה נתגלה במחקר שהם מפרישים את הרעל ציאניד.
עד שנת 2005 נקרא סוג העץ שיטה בשם הלטיני Acacia (אקציה). שם זה בא כתעתיק מהשם היווני akakia (אקקיה) שניתן במאה הראשונה לספירה ע"י הרופא והבוטנאי היווני פדניוס דיוסקרידס לשיטת הנילוס. שם זה התבסס על הכינוי היווני akis  (אקיס) לקוץ. גם שמות העץ בספרדית מבטאים את היותו בעל קוצים: Espinillo, Espino. פרט מעניין הוא שרוב מיני העצים המוגדרים כיום כשיטים אינם קוצניים כלל. החל משנת 2005 חולק הסוג שיטה לחמישה סוגים ובתוכם הסוג Vachellia (וקליה), שבו נכלל גם עץ זה כמו גם העץ הנפוץ בדרום ישראל – שיטת הסוכך. השם וקליה מנציח את George Harvey Vachell  (1839-1798), אספן צמחים נודע מדרום מזרח אסיה וסין.  שם המין caven התגלגל לשם המדעי לפי כינויו של העץ בשפת האינדיאנים הילידים משבט Mapuche שחי בדרום מזרח ארגנטינה ובדרום צ'ילה. הכינוי האנגלי של העץ Cassie הוא אחד השמות לסוג אקציה. שמות נוספים של העץ מציינים מקומות שבהם גדל בצ'ילה ובארגנטינה Churque, Churqui.
לשיטת קוון יש שימושים רבים: כעץ נוי בגינות ובפארקים, בנטיעות לייצוב קרקע ולמניעת סחף. בעצה משתמשים  ליצירת פחמי עץ, לחימום ולהקצאת עמודים. הודות לפרחים המייצרים צוף רב היא ידועה כטובה מאוד למרעה דבורים. פרחיה של שיטת קוון משמשים גם בתעשיית הבושם. בטאנינים המופקים מתרמילי הזרעים משתמשים בבורסקאות. 
בישראל העץ ניטע בעבר הרחוק, בשנות ה-70-50 של המאה ה-20, בחלקות אקלום לרבות באילנות. כמו כן שרדו ממנו פרטים מספר מנטיעות עבר בפרדסים נטושים, בחורשות ובגנים. אף שלעץ שימושים רבים הוא אינו נכלל ברשימת מיני השיטים הניטעים ביערות קק"ל.
כתב: צבי אבני