מיש בונגה הוא עץ נשיר בגודל קטן-בינוני. צמרתו המעוגלת מגיעה לגובה 15 מ'. הסות (קליפה) אפורה עם כתמי רוחב בהירים.
העלים מעוגלים בבסיסם ומתחדדים כלפי הקצה כשהחלק הרחב ביותר נמצא בסמוך לבסיס העלה. שפת העלים משוננת, פניהם קרחים (לעיתים שעירים בבסיס העורקים של העלה) וחלקים. אורך העלים 7-3 ס"מ ורוחבם 4-2 ס"מ. העלים אינם סימטריים וצד אחד רחב במעט מהשני. בזמן הלבלוב באביב צבע העלים צהבהב והופך לירוק כהה בקיץ, לקראת השלכת שוב הופכים העלים לצהבהבים.
העץ דו מיני וחד ביתי, הפריחה באביב בחודשים אפריל מאי והבשלת הפירות בסתיו: אוקטובר-נובמבר. הפרחים והפירות נישאים יחידים או זוגות על עוקצים באורך 4.0-1.7 ס"מ. הפרחים קטנים מאד ולא בולטים בצבעם, הפרי הוא בית גלעין כדורי אדום שהופך כחול-שחור לעת ההבשלה, קוטרו 0.8-0.6 ס"מ. הזרע חלק או מעט מצולע וקוטרו 0.5-0.4 ס"מ.
העץ גדל בטבע באזור הממוזג של מזרח אסיה: בסין ובקוריאה.
מיש בונגה, המכונה בישראל גם "מיש גשר הזיו", מצליח מאד בכל חלקי הארץ ומקובל מאד כעץ נוי שמשמש במדשאות, בחורשות ובעיקר בשדרות.
שם הסוג Celtis מקורו בלטינית והפירוש המילולי הוא אזמל. שם המין bungeana ניתן לציון הבוטנאי הרוסי אלכסנדר אנדריאביץ' וון בונגה,  Alexander Bunge 1803-1890, שחקר את הצומח באזורים נרחבים במרכז ובמזרח אסיה ועל שמו נקראו סוג בוטני ועוד יותר מ-10 מיני צמחים. 
בסוג מיש כלולים 70-60 מינים של עצים נשירים בגודל בינוני הגדלים ברובם באזורים סובטרופיים וממוזגים חמים בחצי הכדור הצפוני כשמספר מינים גדלים דרומה משם באזור הצומח האוסטרלי. האפיון של הסוג הוא העלים שאינם סימטריים משני צידי העורק הראשי, צורתם המעוגלת בבסיס העלה והמתחדדת בקצה והשוליים המשוננים של העלים. כמו"כ העורקים בעלים יוצאים מהעורק הראשי קרוב לבסיס העלה ויוצרים צורה דמוית מנורת קנים. מהסוג מיש גדל בצפון הארץ ובמרכזה מיש דרומי C. australis שמשמש גם כעץ נוי חשוב בגינות ובשדרות. בישראל מגדלים כעצי נוי עוד מספר מיני מיש כשהנפוצים בהם הם מיש בונגה ומיש אפריקני.
המיש משתייך למשפחת האולמוסיים אם כי יש הקובעים אותו במשפחה נפרדת: מישיים. בסיסטמטיקה חדשה המבוססת על ממצא פלאואנטולוגי הוא משויך למשפחת הקנאבוסיים המוכרת בעיקר בשל הסוג קנאביס שממנו מפיקים את הסם מריחואנה. 
משפחת האולמוסיים כוללת עצים ושיחים נשירים או ירוקי עד עם עלים מסורגים, פשוטים (לא מחולקים). ממשפחה זו גדל בבתי גידול טבעיים בישראל , בנוסף למיש דרומי, גם אולמוס שעיר. כמו במיש, סימן רובם של המינים המשתייכים למשפחה זו הוא כאמור באי-סימטריה שלהם משני צידי העורק הראשי של העלה.
כתב צבי אבני