אלוקזוארינה אשונה משתייכת למשפחת הקזואריניים. היא עץ קטן בגובה 10-4 מ', נופו בקוטר 6-3 מ'. הסות (קליפה) קשה ומחורצת בתלמים. הענפונים יוצרים את הנוף הירוק של העץ והם החלקים המטמיעים שלו. הם ארוכים, נוטים כלפי מטה ומשווים לעץ את צורתו הבכותית. צורה זו הקנתה לאלוקזוארינה זו את שמה האנגלי she-oak Drooping. אורך הענפונים מגיע ל-40 ס"מ, צורתם בחתך מצולעת ויש בהם חריצים כתלמי אורך שבהם נמצאות הפיוניות. הענפונים נחלקים לפרקים באורך 4-1 ס"מ ובקוטר 1.5-0.7 מ"מ. הפרקים מתרחבים בקצותיהם במקומות שבהם נמצאים דורי קשקשים – שרידי העלים. הקשקשים דמויי שיניים. הדורים הללו הקנו לאלוקזוארינה זו את שמה המדעי הלטיני verticillata. הענפונים הנושרים יוצרים שכבה עבה שיש בה חומרים אלאלופטיים המונעים נביטתם של צמחים אחרים העלולים להתחרות בעץ.
אלוקזוארינה אשונה היא עץ דו-ביתי. לפיכך נמצא במין זה עצי זכר המייצרים אבקה ועצי נקבה המייצרים זרעים. העץ פורח באוסטרליה במהלך חודשי החורף. התפרחת של עצי הזכר נראית כשיבולת מאורכת בקצה הענף הירוק והדק, וממנה יוצאים דורי מאבקים. האורך של התפרחת 12-3 ס"מ, במרחקים של סנטימטר זה מזה  נמצאים 4-2 דורי מאבקים. ההאבקה נעשית בעזרת הרוח. התפרחת הנקבית דמוית אצטרובל אדום שצורתו מעוגלת עד חביתית. אורך האצטרובל 5-2 ס"מ וקוטרו 3.0-1.7 ס"מ.
אלוקזוארינה מקבעת חנקן אטמוספרי באמצעות נאדיות הנמצאות על השורשים. החיידקים המקבעים חנקן אצלה שייכים לקבוצה הנקראת פרנקיה השונה מזו המקבעת החנקן בשורשי משפחת הקטניות.
העץ גדל באזורים הצמודים לחוף הדרום מזרחי של אוסטרליה ובאי טסמניה. כך משתרע אזור התפוצה של אלוקזוארינה זו מדרום מדינת ניו-סאות-וולס דרך ויקטוריה עד מרכז דרום אוסטרליה ודרומה משם באי טסמניה. העץ עמיד מאוד להצללה, ליובש מתמשך, לקרקע רטובה שבה ריכוז החמצן נמוך ולקרקע חרסיתית כבדה. העץ גדל באזורים עשבוניים וביערות דלילים. הפֵּרות של אלוקזוארינה אשונה מזינים מיני תוכים וקקדו שונים.
לעץ אין תת מינים. מין קרוב מאד אליו, שפוצל ממנו בעבר, הוא אלוקזוארינה לומן שמגדלים אותו כעץ יער די נפוץ במרכז ישראל ובצפונה בעוד שנטיעות אלוקזוארינה אשונה ביערות ישראל מועטות יחסית.
בסוג אלוקזוארינה 59 מיני עצים הגדלים בחלקה הדרומי-מזרחי של יבשת אוסטרליה. עד 1982 היה סוג זה כלול בסוג קזוארינה. ההבדל בין שני הסוגים הוא שבסוג אלוקזוארינה הקשקשים החופים את האצטרובלים הנקביים עבים וגבנוניים, שרידי העלים נפרדים זה מזה בדור הכולל אותם וצבע הזרעים אדום-חום עד שחור מבריק. זאת לעומת הקזוארינה שבה קשקשי האצטרובל רכים, הקשקשים שהם שרידי העלים מחוברים בבסיסם וצבע הזרעים הבשלים אפור עד צהוב-חום. Allo, הקידומת של שם הסוג, היא מילה ביוונית עתיקה ופירושה "שונה" או "אחר" (מן הקזוארינה).
השם העברי "אשונה" שניתן לאלוקזוארינה זו פירושו "קשה", "גסה", ו/או "מחוספסת" וככל הנראה מתייחס לפני האצטרובל של עצי הנקבה.
אלוקזוארינה אשונה נטועה בישראל ביערות שונים במספרים לא גדולים ולא ידוע על שימוש שלה בנוי. בייעור בישראל נטעו בעבר ביחד מיני קזוארינות ואלוקזוארינות שונים ונוצרו הכלאות שזרעים שלהן שימשו להכנת שתילים. כך במקומות רבים לא ברור המין המדויק של העצים.
כתב צבי אבני