לקליסטמון אדום קליפה עבה אפורה ובה סדקים אלכסוניים שביניהם קשקשים גדולים ועבים. העלים בצבע ירוק כחלחל, סירוגיים, קשים, צפופים, וצרים, אורכם 3-7 ס"מ ובקצותיהם מחודדים לקוץ קטן.
התפרחת, שצורתה גלילית כמברשת בקבוקים, כוללת פרחים רבים המקובצים סביב ציר הענף. אורך התפרחת 10-15 ס"מ והיא נטויה כלפי מטה בקצה הענף הדק הנושא אותה. התפרחת מקבלת צורתה מזירי האבקנים הארוכים והצבעוניים דמויי השערות ומהמאבקים שבקצותיהם. זירי האבקנים אדומים כהים יותר בבסיסם והמאבקים צהבהבים. הפריחה חלה בסוף האביב-תחילת הקיץ באוסטרליה: בחודשים נובמבר-דצמבר, ולעיתים, בשנים בהן תנאים טובים, ישנה עונת פריחה שנייה בסוף הקיץ. בישראל הפריחה אביבית גם כן. הפירות מעוצים ומקובצים סביב ציר הענף מכילים זרעים קטנים מאד. הענף, שעליו הפירות, גדל מעבר לפרחים ולפירות וממשיך להתארך לרבות הוצאת עלים והתפצלות לענפי משנה. הפירות נשארים מקובצים על הענפים לאורך שנים בהן מפיצים את הזרעים.
גדל בטבע בפינה הדרום מערבית של אוסטרליה במדינת מערב אוסטרליה שלה אקלים ים תיכוני בדומה לישראל.
משפחת ההדסיים הכוללת סוג זה מכילה 130-150 סוגים ובהם מעל 5,600 מינים ותפוצתה העיקרית היא באזורים חמים ובחצי הכדור הדרומי ובמיוחד באוסטרליה (לדוגמה: איקליפטוס ומללויקה). למשפחה זו משתייכים עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה וצמחי התבלין הנושאים בשמם סוגים ממשפחות אחרות: ציפורן ופלפל אנגלי. הסוג קליסטמון, או בשמו העממי המבטא את צורת תפרחותיו Bottlebrush (מברשת לבקבוקים), כולל 34 מינים שכולם גדלים באוסטרליה. הקליסטמון דומה מאד לסוג מללויקה שאליו השתייכו בעבר חלק ממיני הקליסטמון כשההבדלים ביניהם הם רק בסידור האבקנים. ככל הנראה יועבר בעתיד הקרוב הסוג קליסטמון לתוך הסוג מללויקה.
מקור שמות: קליסטמון הוא צירוף של המילה היוונית kallos שמשמעותה יופי והמילה stemon הנרדפת ל-  "stamens"אבקנים. שתי המילים יחדיו מתארות את צבעוניות האבקנים של הקליסטמון. שם המין בלטינית phoeniceus פירושו "אדום-סגול". באנגלית השם "scarlet" מבטא את צבע ארגמן של הפרחים, השם fiery משמעו זוהֶר ובעברית השם של המין הוא פשוט "אדום". שם נוסף באנגלית "lesser" פירושו קטן או נחות.
זהו עץ נוי נפוץ ביותר שגדל מהר, עמיד לקרה, אין לו מזיקים ידועים ויכול לגדול על סוגי קרקע רבים. קליסטמון אדום נותן נוף ירוק לאורך כל השנה ופריחה אדומה לאורך חודשים רבים. כעץ הוא נותן תגובה יפה לגיזום ענפי הצד בחלק התחתון של הגזע שנעשה בגיל צעיר. לעץ זנים רבים ומיכלואים שונים דבר המקשה על זיהוי ואבחנה בין המינים והזנים השונים.
בישראל קליסטמון אדום הוא עץ נוי נפוץ ביותר שמצליח בכל מקום למעט בקרקעות גיריות מאד ובמקומות הגבוהים ביותר. העץ אינו נטוע ביערות ובשטחים שמחוץ לישובים.
כתב צבי אבני