ברוש בכות הוא עץ בגודל בינוני, עם נוף חרוטי המגיע לגובה 25-30 מ ול-2 מ' קוטר גזע בגובה החזה. קוטר הנוף של העץ הבוגר מגיע ל-4-6 מ'. הקליפה חלקה, חומה ומחורצת בסדקים ארוכים לאורך הגזע כך שנקלפת ברצועות ארוכות שבהן יוצרים הסיבים שעירות מסויימת.
הענפים של העץ אופקיים או נוטים כלפי מעלה. לעומתם הענפונים הנושאים עלווה, שצבעה ירוק בהיר או ירוק אפור, נוטים כלפי מטה ויוצרים את נוף הבכות האופייני של העץ. הענפונים דקים ופחוסים כך שנראים שטוחים (בדומה לענפונים של תויה). העלים דמויי קשקשים באורך 1-2 מ"מ, ועד 5 מ"מ בענפים המובילים. בעצים הצעירים, לעיתים עד גיל 10, הענפונים בעלי מופע אחר (ג'ובנילי) רך יותר והעלים הם באורך 3-8 מ"מ. 
האצטרובלים הנקביים קטנים יחסית ומעוגלים, אורכם 8-15 מ"מ, ולהם על פי רוב 8 קשקשים ירוקים שהופכים במשך שנתיים של הבשלת הזרעים לחומים כהים.  לאחר ההבשלה, שנמשכת כאמור שנתיים, נפתחים האצטרובלים והזרעים נשפכים מהם. הזרעים שטוחים, מעוינים ומעט מעוגלים, צבעם חום בהיר מבריק ואורכם 2.5-3.5 מ"מ. האצטרובלים הזכריים אורכם 3-5 מ"מ והם נפתחים לפיזור האבקה באביב.  
כיוון שברוש בכות הוא עץ תרבות שניטע ע"י האדם במשך מאות ואולי אלפי שנים לא ברור היכן בדיוק מוצאו. מוצאים אותו ביערות במרכז סין ובדרום סין במחוזות גויז'או, הונאן, וצ'ונגינג ועוד והוא גדל גם בצפונה של וייטנאם.
ברוש בכות נחשב לפי משך הזמן של הבשלת האצטרובלים (שנתיים) ולפי השוואה כימית של השרף כמין קרוב לברוש משונץ ((C. torulosa הגדל אף הוא באסיה.
מקור השם הלטיני של הסוג ברוש, Cupressus לקוח מן המיתולוגיה היוונית ונקרא ע"ש Cyparissus שהיה שמו של עלם צעיר שנאהב ע"י אפולו. לפי הסיפור Cyparissus אהב מאד אייל אך הרג אותו בטעות. בהיותו מלא צער על מות האייל הפך העלם לעץ שנקרא בשמו והפך בהמשך במאה ה-18, ע"י לינאוס,  לשם הלטיני של הסוג ברוש.  אפשרות אחרת שאף היא מופיעה בספרות היא במילה הלטינית שבה השתמשו הרומאים לשם של ברוש מצוי (C. sempervirens) , ושהייתה תעתיק של המילה היוונית העתיקה שבה נכתב המקרא המתורגם לציון שם העץ "גפר" ממנו נעשתה תיבת נוח, כמסופר בספר בראשית (בראשית ו, 14).
שם המין של העץ בלטינית funebris פירושו לוויה וזאת בשל צורתו הבוכייה. בדומה לכך פירוש חלק משמותיו באנגלית הוא עץ הבכי או עץ הצער. 
כעץ תרבות ניטע ברוש בכות בעבר במנזרים, במקדשים ובבתי קברות (העץ הוותיק ביותר ממין זה שתוארך לפי טבעותיו לגיל 800 שנה והוא עץ נטוע שגדל במנזר במחוז יונאן). כיום ניטע בסין ובארצות רבות נוספות כעץ נוי במופע בודד בגנים ובפארקים וכמובן בבתי קברות.
בישראל אין משמש ברוש בכות כעץ יער, וגם השימוש בו בגננות ובנוי נדיר וזאת ככל הנראה בשל הצורך בהשקיה רבה ובשל היותו רגיש למחלות ברוש. 
כתב צבי אבני