קורימביה פיציפוליה היא עץ קטן בעל גזע אחד קצר ונוף צפוף ומדובלל המגיע לגובה 12 מ'. הפרט הגדול בעולם גדל כעץ תרבות בניו זילנד וקוטר גזעו בגובה החזה 2.16 מ'. בצוואר השורש יוצר העץ התעבות, המכונה lignotuber, והמאפיינת עצי מאלי Mallee.
לסות (קליפה) של העץ פנים גסים ועשויים סיבים, היא בנויה מלוחות ארוכים וצרים שביניהם תלמים עמוקים, איננה מתקלפת וצבעה חום עד אפור־חום. באזורים פגועים בסות ניתן למצוא מדי פעם הפרשת גומי אדום או עורקים אדומים בעצה. תופעה זו היא המקור לכינוי "Bloodwood",  שהוא גם השם האנגלי שניתן לכמה ממיני הקורימביה.
העלים היובניליים מסורגים, נישאים על פטוטרות, מעוגלים או בצורת רומח רחב שבסיסו מעוגל או בצורת לב. העלים הבוגרים גם הם מסורגים, נישאים על פטוטרות באורך 2.5-0.8 ס"מ, צורתם להב עגלגל או חנית רחבה, אורכם 15-7 ס"מ ורוחבם 5.5-2.2 ס"מ. העלים שטוחים או מעט גליים, צבעם ירוק כהה, מבריק קלות בצד העליון וירוק חיוור בצד התחתון. העלים הולכים ומתחדדים בבסיסם כלפי הפטוטרת, ועליהם רשת עורקים צפופה. צורת העלים נתנה למין זה את שמו המדעי "ficifolia" שפירושו "דמוי עלי פיקוס".
התפרחות מסיימות את הגבעול והן מקובצות בסוככים הנושאים 7 פרחים חסרי עטיף. הסוככים נישאים על עוקצים באורך 3.2-1.5 ס"מ. בקצות העוקצים נישאים הפרחים על עוקצים משלהם שאורכם 4-1.3 ס"מ. כפתורי הפרחים דמויי אגס באורך 1.8-1.2 ס"מ וברוחב 0.8-0.6 ס"מ ופניהם חלקים. המכסה (אופרקולום) מעוגל עד שטוח. פתיחת הפרח נעשית עם התיישרות האבקנים, הדוחפים את האופרקולום שנופל לקרקע. צבע הפריחה אדום בהיר או כתום והוא מצוין בשם האנגלי של העץ. העץ פורח בישראל בקיץ בחודשים יולי-אוגוסט.
הפֵּרות דמויי אגס או גביע עגול ששפתו קטומה ומעגלית. הם נישאים על עוקצים באורך 1.5-.04 ס"מ. אורך הפרי 2.4-2.0 ס"מ וקוטרו 1.8-.03 ס"מ. עמוק מתחת לשפת הפרי נמצאים 4-3 המכסים של הזרעים. 
בשנת 1995 הופרד הסוג קורימביה מהסוג אקליפטוס אף שאלה סוגים שכמעט אין להבדיל ביניהם. ההבדל המורפולוגי היחיד שעליו הצביעו הבוטנאים, למעט הבדלים המתגלים בבדיקות מרכיבים כימיים, הוא בסוככי הפרחים המרכיבים את התפרחות. לעוקצים נושאי הפרחים באיקליפטוס אורך שווה – כך נוצר סוכך בעל מבנה כיפתי. בקורימביה, לעומת זאת, סוכך הפריחה שטוח בשל אורכם השונה של העוקצים נושאי הפרחים: החיצוניים ארוכים מהפנימיים. השם Corymbia מתאר את צורתו השטוחה של סוכך התפרחת המאפיין סוג זה – "Corymb", המתאר קבוצת פרחים היוצאים מגבעול בגובה שונה אך מסתיימים כולם באותו מישור.
קורימביה פיציפוליה מתחילה לפרוח רק בגיל 7 ומגיעה לגודל מלא בגיל 20-15 שנה.
בית הגידול הטבעי של העץ הוא בפינה הדרום מערבית של אוסטרליה, בדרומה של מדינת מערב אוסטרליה, כ-400 ק"מ מדרום מזרח לעיר פרת באזור עיר הנמל אולבני Albani. מרחב גידולו הטבעי מסתכם בכמה עשרות קמ"ר. קורימביה פיציפוליה גדלה שם על קרקע חולית דלה בנוטריינטים ברום 150-0 מ' מעל פני הים. האקלים באזור שהעץ גדל בו מתון מאוד: מקסימום ממוצע הטמפרטורה החודשית הוא 240C ומינימום הממוצע החודשי 80C, והטמפרטורה אינה יורדת מתחת ל-00C. כמות הגשמים הממוצעת – רובה בחורף (אקלים ים תיכוני) כשגם בקיץ יורדים מדי חודש 25 מ"מ – היא 1400-900 מ"מ.  
בטבע גדלה קורימביה זו עם מין נוסף מאותו סוג ((Corymbia calophylla הגדול בהרבה ושונה מקורימביה פיציפוליה גם בצבע הפריחה, בצורת העלים, בצבע הסות ועוד. מאחר ששני מינים אלה מכליאים ביניהם קשה מאוד להפריד וליצור עצים טהורי מין של קורימביה פיציפוליה, המתאימים מאוד לגינון. לפיכך הריבוי מזרעים במין זה  הוא בעייתי בשל חוסר יכולת לדעת איך יתפתח העץ ומה יהיה צבע פריחתו. על כן נוטים במקומות רבים להרבות עץ זה לצורכי גינון מתרביות רקמה או בהרכבות על מיני אקליפטוסים שונים. ריבוי וגטטיבי והשבחה עשויים גם לשפר את עמידות הקורימביה פיציפוליה לתנאי קור – לפי הניסיון שנעשה באירלנד.
קורימביה פיציפוליה היא עץ מקובל מאוד ופופולרי בגינון. בשל פריחתו הצבעונית הצפופה והממושכת ובשל היותו עץ קטן שניתן לעיצוב נעשה בו שימוש רב בערי החוף בדרומה של אוסטרליה כעץ רחוב אטרקטיבי לאדם, לתוכים ולבע"ח הנהנים מן הצוף.
בישראל מגדלים יותר ויותר את העץ ביישובים בשפלת החוף ובשפלה הפנימית כעץ בודד, כעץ רחוב ובחורשות. חשוב לזכור שהעץ אינו עמיד לקרה ולשרבים ומחייב השקיה, לפחות עד שמתבסס.
כתב צבי אבני