איקליפטוס  סידראוקסילון הוא עץ בינוני עד גבוה שגידולו איטי. גובהו 25-10 מ'. פרטים גבוהים באוסטרליה מגיעים ל-35 מ' ולקוטר, בגובה החזה, של 1 מ'. הגזע מתפצל לבדים במחצית גובה העץ או אף נמוך מכך. נוף העץ צר יחסית וענפיו נוטים לעתים להיות שמוטים־בכותיים.
לאיקליפטוס  סידראוקסילון סות (קליפה) עבה מאוד, שמקורה בריבוד של שכבותיה שאינן נושרות, והיא חרוצה בחריצים עמוקים דמויי תלמים לאורך הגזע. לסות צבע אפור כהה עד שחור, צבע שהוא המקור לשם העברי של העץ איקליפטוס  כהה-קליפה. תצורה זו של סות מקנה לעץ זה את שמו האנגלי "ironbark", שהוא השם הכולל לאיקליפטוסים רבים באוסטרליה המתאפיינים בסות דומה. צבע הסות של גזע איקליפטוס  סידראוקסילון נחשב לכהה ביותר הקיים מכל מיני האיקליפטוסים. לבדים היוצאים מן הגזע סות חלקה ולבנבנה. העץ מפריש גומי אדום כהה (kino) והוא משמש כדבק וכחומר חיטוי רפואי.
לאיקליפטוס  סידראוקסילון עצה אדומה, קשה מאוד, וכבדה העמידה בפני פגעים לאורך זמן. משקלה הסגולי הגבוה – 1.13 טון למ"ק הגורם לשקיעתה במי ים – מציב את איקליפטוס סידראוקסילון כאחד ממיני העצים הכבדים בעולם. חוזקה וצבעה של העצה הוא המקור לשם הלטיני של העץ "sideroxylon", שפירושו עץ או עצה, דמויי ברזל. העצה האדומה או הגומי האדום הם שמקנים, ככל הנראה, את ה-"red" בשם האנגלי. הודות לתכונותיה של העצה נעשה בה שימוש רב לבניית גשרים ומזחים – כולל מזח קיים ששוקעו בו העצים כבר לפני יותר מ-80 שנה – לעמודים, לבנייה, לרהיטי גן, לאדני רכבת ועוד.
העלים היובניליים של איקליפטוס  סידראוקסילון נגדיים ב-4-3 הזוגות הראשונים ויכולים להיות דמויי רומח או מעוגלים. העלים הבוגרים מסורגים בצורת חנית וצבעם ירוק־אפור. אורכם 11-6 ס"מ ורוחבם 2-1 ס"מ.
התפרחות מורכבות מ-7-3 פרחים התלויים על עוקצים קצרים ויוצרים סוכך על עוקץ קצר מאוד. הפרחים חסרי עטיף ונוטים כלפי מטה. צבע הפרחים שונה מעץ לעץ ויכול להיות קרם או ורוד־אדום. אורך ניצני הפריחה 15-12 מ"מ וקוטרם 10-7 מ"מ. צורתם מעוגלת עם קצוות מחודדים. למכסה (אופרקולום) צורת חרוט, קוטרו ואורכו קטנים מאלה של מצעית הפרח. מכסה ניצן זה הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס והנותן לו את שמו. מקור השם איקליפטוס ביוונית
 ""eu- kaluptos ומשמעותו "מכוסה היטב". האבקנים הרבים כפופים בתוך ניצן הפריחה. עם התיישרותם הם דוחפים ומנתקים את האופרקולום והוא נושר ארצה. הפריחה קיצית.
צורת הפֵּרות כגביע יין והמישור של המכסה, שדרכו יוצאים הזרעים – שקוע.
בטבע גדל העץ במזרחה של אוסטרליה, פנימה לאזור החוף, עם מעט מקומות שבהם הוא מגיע לחוף הים. אזור התפוצה שלו מתחיל בדרום בצפון מדינת ויקטוריה, עובר צפונה בניו סאות וולס ומסתיים בקווינסלנד בצפון היבשת. איקליפטוס  סידראוקסילון גדל שם ברום 600-0 מ', מקבל גשמי קיץ וחורף בממוצע שנתי בין 1000-420 מ"מ, אך יש שנים בהן עונת יובש ארוכה ונמשכת 8-6חודשים. הוא עמיד לתנאי קרקע דלה ורדודה, לאקלים יבש ולקרה ומסתגל היטב לאזורים סמי ארידיים. העץ יכול לגדול עד רום 2,000 מ'.
העץ ניטע בהיקפים גדולים בצפונה של אפריקה ובדרומה, בברזיל ובארצות אסיה. עצי איקליפטוס סידראוקסילון שפריחתם ורודה־אדומה משמשים לנטיעה בגנים וכעצי שדרה. העץ משמש בשטחים פתוחים ליצירת צל, למרעה דבורים ולשוברי רוח.
בישראל ניטע ע"י קק"ל בעמק החולה, בגילת ובשדה תימן אך לא הצליח במיוחד ואין ממשיכים בנטיעתו.
איקליפטוס הוא הסוג הנפוץ ביותר בעולם המשמש לנטיעת יערות ומטעים לתפוקת עץ. איקליפטוס  משתייך למשפחת ההדסיים והוא אחד מ-150-130 סוגים שונים של צמחים מעוצים במשפחה זו. מבין הסוגים הנוספים במשפחת ההדסיים מוכרים במיוחד ההדס, שאחד ממיניו גדל בר בארץ ונכלל בין ארבעת המינים בסוכות, עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה וצמחי הנוי קליסטמון ומללויקה.
כתב צבי אבני