לאיקליפטוס שמוט שמות רבים באנגלית שמקורם בתפוצה הרחבה שלו הכוללת בתי גידול שונים בהם צומח, במופעו ובמיוחד בצבעים השונים של הסות (קליפה( והעצה שלו.
זהו עץ בינוני עד גבוה המגיע בארץ מולדתו לגובה 50 מ' ולקוטר גזע 2 מ' בגובה 1.30 מ' מעל פני הקרקע. הגזע ישר וחלק ועל פי רוב אינו מסתעף לבדים עד למעלה ממחצית גובהו. הענפים שמוטים כלפי מטה, דבר שמתבטא בשם העברי הנוסף שלו: איקליפטוס  שמוט, ובשמו הנרדף umbellata שפירושו בלטינית מטריה.
צבע העצה אדום בהיר עד כהה, והיא קשה, חזקה וכבדה - בעלת משקל סגולי 1.1 טון\מ"ק. למרות זאת היא ניתנת לעיבוד ומשתמשים בה לבניית גשרים, לעבודות הנדסיות, לציפוי משטחים, ליצירת לבידים, לריצוף, לתמיכת מכרות ולאדני רכבת.
הסות (קליפה) המתקלפת חלקה ומכסה את הגזע בחתיכות גדולות ובאופן לא אחיד וכך יוצרת על הגזע החלק כתמים בצבע לבן או אפור או כחלחל. על שום הסות החלקה יחסית והמתקלפת מכונה העץ באנגלית בשמות רבים המכילים את הביטוי Gum ולתיאור כתמי הצבע השונים של הסות קיבל העץ שמות באנגלית של הצבעים: כחול, אפור, ברזל ואף צפחה.
העלים היובנילים נגדיים, צבעם ירוק מבריק וצורתם רומח מעוגל או כביצה. העלים הבוגרים מסורגים, צבעם ירוק בהיר אחיד משני צידי העלה. צורת העלים כרומח ואורכם 20-10 ס"מ ורוחבם 3-1 ס"מ. מהעלים של איקליפטוס  שמוט מייצרים את הצינאול (שמן האיקליפטוס).  
התפרחות הסוככיות כוללות 12-5 פרחים והן נישאות על עוקץ שטוח או זוויתי שאורכו 2.5-0.7 ס"מ. לכל פרח עוקץ משלו באורך 1.0-0.3 ס"מ.
לניצני הפרחים צורת קרניים או חרוט מאורך, אורכם 2.0-1.0 ס"מ ורוחבם 0.8-0.4 ס"מ. הניצנים מורכבים משני חלקים מצעית הפרח ומכסה מצעית הפרח והאבקנים המכונה אוֹפּ֪רקוּלוּם. צורת האופרקולום באיקליפטוס  זה היא גליל שקצהו מחודד או כקרן רחבה, שאורכו גדול בהרבה מזה של מצעית הפרח ורוחבו שווה לה. האופרקולום הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס  ופעולתו לכיסוי ניצן הפריחה נותנת את שמה לאיקליפטוס : ביוונית eu-kaluptos זה "מכוסה היטב". עם התיישרות האבקנים הרבים שעל מצעית הפרח הם דוחפים כלפי מעלה את האופרקולום ואז הוא ניתק ונושר.
הפרחים בצבע לבן עד קרם וכוללים אבקנים ועמוד עלי ללא עלי עטיף. הפריחה בישראל באביב ובקיץ.
הפירות כחצי כדור או ביצה והם מחולקים במחיצות ל-5-4 מגורות. אורך הפרי 0.6-0.4 ס"מ ורוחבו 0.8-0.4 ס"מ. המכסה העגול של הפרי בולט מעט מעל ראש הפרי ומכסי פתחי הזרעים בולטים ממנו כלפי מעלה.
מקור השם המדעי tereticornis בצירוף המילים הלטיניות terete שפירושה עיגול הנחצה באלכסונים כמו צורת הפרי מלמעלה ו- cornu שמשמעותה קרן או חרוט כפי צורת ניצן הפרח. השם Blue Gum שניתן לציון חלק מצבעי הכתמים המופיעים על הגזע הוא הכינוי של העץ במדינת קווינסלנד. אולם במדינות אחרות באוסטרליה מתכוונים בשם זה לאיקליפטוס ים אחרים: בטסמניה ל-E. globulus, בניו סאות וולס ל-E. saligna ובדרום אוסטרליה ל-E. leucoxylon.
אזור התפוצה הטבעי של העץ גדול במיוחד החל בדרום פפואה ניו-גינאה שמצפון לאוסטרליה, עבור במזרחן של מדינות אוסטרליה קווינסלנד וניו סאות וולס וגמור בדרום מזרח מדינת ויקטוריה. סה"כ נפרס בית הגידול הטבעי של העץ בין 32 מעלות רוחב, מ-6 דרום ועד 38 דרום, באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. איקליפטוס  שמוט הוא עץ דומיננטי בחברות הצומח בהן גדל. הוא נפוץ בקרבת החוף ברום 1,000-0 מ' בשטחי עשב, ביערות לחים ויובשניים על אדמת סחף חרסיתית או על קרקע חולית בעלת פוריות טובה או בינונית. כמות המשקעים השנתית הממוצעת בתחום גידולו הטבעי היא 1,500-500 מ"מ בגשמי קיץ או לאורך כל חודשי השנה עם עונת יובש היכולה להמשך עד ל-7 חודשים.
בית גידולו של העץ הביא לו שני שמות המבטאים שטחים מוצפים ואזורים הרריים: Flooded Gum ו-Mountain Gum בהתאמה.
העץ מכונה באנגלית גם Buringoa לפי שמו באחת משפות הילידים האבוריג'נים ושם נרדף נוסף שלו Blakelyi בא להנציח את שמו של הבוטנאי וחוקר האיקליפטוס ים הנודע:Blakely, William Faris (1941-1875).
איקליפטוס  שמוט נחשב לאחד מעצי האיקליפטוס  הגדולים המוצלחים ביותר בנטיעות לייצור עץ. העץ ניטע בהצלחה החל מהמאה ה-19 בארצות רבות באסיה ובאפריקה: פקיסטן, אתיופיה, זימבבואה והודו. בהודו שבה ניטע באזורים עד רום של 1,280 מ' שימש כעץ החשוב ביותר לנטיעת יערות. העץ גם מתאים במיוחד להיות שובר רוח ובמאוריציוס הצליחו לשרוד כל שלבי גידולו ברוחות במהירות 160 קמ"ש.
בישראל ניטע איקליפטוס  שמוט בנטיעות בקיסריה ובחוף עכו.
העץ משתייך למשפחת ההדסיים הכוללת 5650 מינים של צמחים מעוצים ירוקי עד ב-130-150 סוגים שונים כשהמוכרים מבינהם הם ההדס, הגויאבה, הפיג'ויאה והקליסטמון. הסוג איקליפטוס מונה כ-700 מינים והינו הסוג הניטע ביותר כיום במטעים מסחריים בעולם לצורך תפוקת עץ.
כתב צבי אבני