עץ נשיר בינוני-גדול המגיע לגובה 30-25 מ' ולקוטר גזע בגובה החזה 90-60 ס"מ. שלכת העץ נמשכת תקופה קצרה של כחודש באמצע החורף. הסות (קליפה) חלקה וצבעה אפור-חום. העצה צבעה חום. עלי לוואי מעוגלים או מאורכים בצורת רומח באורך 2-1.5 ס"מ בעלי אופי קרומי ושעיר. הפסיגים מכוסים בשערות קצרות לבנות. 

העלים סירוגיים ונישאים על פטוטרות באורך 3-2 ס"מ. צורתם אליפטית עד ביצה, אורכם 14-10 ס"מ ורוחבם 4.5-3 ס"מ. בצד התחתון של העלים צבעם ירוק בהיר ופניהם שעירים בהיותם צעירים, והופכים להיות צהבהבים וגסים בהתבגרותם. הצד העליון של העלה ירוק כהה חלק. זוג עורקים יוצא מהעורק הראשי של העלה בסמוך מאד לבסיס העלה ובהמשך יוצאים עוד 8-5 עורקים מכל צד של העורק הראשי. 

הפגות של הסוג פיקוס הן תפרחות שעטופות וסגורות פנימה בתוך מצעית הפרח שהיא עצמה גלגול של עלי לוואי. בכל פגה ישנם שלושה סוגי פרחים שונים: זכריים, נקביים ארוכים ונקביים קצרים. 

בפיקוס מגובב נמצא צברים מקובצים של פגות היוצאות מהגזע באשכולות ולעיתים גם מחיק עלים או על ענפים ותיקים חסרי עלים. הפגות צבען אדום-כתום לעת הבשלתן וצורתן כאגס. הצברים הצפופים של הפגות על הגזעים נותנים לעץ את ייחודו (אף שאנו מכירים עצים דומים באפריקה וביניהם פיקוס השקמה שלנו) והקנו לעץ את שמו המדעי של המין racemosa שמקורו במילה הלטינית racemus שפירושה אשכול של פרחים מקובצים על הגבעול. השם העברי של העץ הוא תרגום של השם המדעי וכך גם חלק מהשמות האנגליים לעץ זה. 

קוטר הפגות 2.5-2 ס"מ הן צרות בבסיסן ורחבות בקצה שלהן השטוח שמרכזו שקוע בצורת טבור נקבובי בקוטר 1 ס"מ. הבשלת הפגות נעשית בעזרת צרעות זעירות סימביונטיות למין זה. מחזור חייהן של הצרעות כולל יציאה של הנקבות המופרות (הזכרים נטולי כנפיים) עם אבקה מהפרחים הזכריים להפריית הפרחים הנקביים הארוכים והטלה בתוך הפרחים הנקביים הקצרים בפגות הבאות. במקביל להתפתחות הזרעים בפרחים הארוכים מתפתחות הצרעות בפרחים הקצרים. הבשלת הפגות באביב עד אמצע הקיץ – ממאי עד יולי בחצי הכדור הצפוני.

הפגות משמשות למאכל לאחר טיפול להוצאת הצרעות המאביקות אותן ובעיקר לאחר בישול. העץ על כל חלקיו כמעט, שורשים, עלים, פירות, עצה ועוד משמש ברפואה מסורתית כאמצעי לריפוי מחלות ופגעים רבים. בניסויים מדעיים הוכחה יעילות הרפואות הממוצות מחלקי העץ כנגד מגוון גדול של מחלות שונות, חיידקים, פטריות, זחלי יתושים נושאי מלריה, ושאר מרעין בישין. דוגמה של רפואה מסורתית אחת מני רבות: בהודו ובארצות נוספות משתמשים בסות שמשפשפים באבנים ונשטפת במים ליצירת משחה ביתית למריחה לשם הקלה על כוויות או על עקיצות יתושים המכסות את העור. הפגות של העץ משמשות כמאכל עיקרי של קוף הרזוס ההודי Macaca mulatta ונאכלות גם ע"י פרפר היום Euploea sylvester ממשפחת הנימפיות בצפון אוסטרליה.  

פיקוס מגובב גדל בטבע באזור נרחב הכולל את האזורים הטרופיים באוסטרליה, במדינות רבות בדרום מזרח אסיה לרבות אזורים נרחבים בסין וכן בהודו. העץ גדל ברום 00-01,7 מ' באזורים לחים וליד אפיקי נחלים. 

באופן מסורתי העץ נחשב בהודו לאחד מארבעת העצים שנוטעים סביב בתים ומקדשים. 

בדת ההינדית העץ נחשב לעץ סגולה שיכול להעניק עושר ולהקנות ניצחון על אויבים. באפוסים ההינדיים מסופר על תכשיטי זהב שהעץ העניק לראג'ה הריסקנדרה ועל כיסא השליט שנעשה מהעצה של פיקוס זה. גם בבודהיזם העץ מאוזכר ונחשב כעץ היכול לספק הארה דתית. השם ההודי Goolar או Gular מציין את הפיקוס כנושא פירות כמו פיקוס השקמה. 

פיקוס מגובב כעץ הדורש מים ואקלים חם יחסית אינו מקובל בנטיעות בישראל אף שהוא נחשב לפיקוס ששורשיו אינם אלימים והוא דומה מאד לפיקוס השקמה הנפוץ אצלנו.

שם הסוג פיקוס הוא השם הלטיני הוותיק של התאנה התרבותית. הסוג פיקוס כולל 850 מינים של עצים, שיחים, מטפסים אפיפיטים ואפיפיטים למחצה (כמו פיקוס רומפי) שמאכלסים את האזורים הטרופיים עם חדירה של מספר מינים קטן לאזורים סובטרופיים ומדבריים. כל המינים מאופיינים בפרח מיוחד סגור המופרה ע"י צרעה זעירה ייחודית למין הפיקוס וכן בגומי החלבי שמפרישים חלקי הצמח השונים. 

פיקוס משתייך למשפחת התותיים שכוללת 40 סוגי צמחים, הכוללים כ-1,000 מינים שונים הנפוצים באזורים טרופיים וסובטרופיים. הסוגים הבולטים במשפחה זו הם הפיקוס ותות. 

בישראל מוכרים כעצי פרי פיקוס התאנה לזניו השונים ותות. ממשפחה זו משמשים מיני פיקוס רבים וכן מיני תות כעצי נוי נפוצים בישראל. פיקוס התאנה שלו זנים רבים נטוע במטעים כעץ פרי ואף גדל כעץ בר במקומות רבים. פיקוס השקמה שאינו יוצר בישראל זרעים (חסרה הצרעה המאביקה את הפירות) גודל בעבר כעץ תרבות לפרי ולהפקת עץ נשאר במקומות רבים כעץ הגדל בשטחים פתוחים ואף נוספו לו נטיעות רבות כעץ נוי וייעור. 

כתב צבי אבני