לופסטמון צביר הוא עץ ירוק עד, הגדל לגובה של כ-10 מטר. לצמרת צורה פירמידלית עד סגלגלה, היא צפופה ומטילה צל נעים. העלים דמויי ביצה, אורכם 15 ס"מ, מבריקים וצבעם ירוק כהה. קליפת הגזע בצבע חום אדמדם, מתקלפת ואז נגלית הקליפה בצבע אפור בהיר, שמאדימה בהמשך.
הפרחים מופיעים בשלשות בחיקי העלים. לפרח חמישה עלי גביע משולשים בגודל כ-5 מ"מ וחמישה עלי כותרת לבנים. עלי הכותרת נישאים על פטוטרות קצרות ולהם טרף עגול בקוטר כ-10 מ"מ. מול כל עלה כותרת מזדקרת אונה לבנה הנושאת כמה עשרות אבקנים שלהם זיר קצר ומאבק צהבהב.  האונות דמויות נוצה ומקנות לפרח מראה בלתי רגיל. השחלה תחתית ובמרכז הפרח ניצב עלי קצר. הפריחה חלה באביב, צופנית ומושכת דבורים.
הפרי הלקט דמוי פעמון באורך כס"מ, הדומה לפרי של האיקליפטוס, עם שלושה חריצים לפיזור הזרעים בחלק השטוח של הפרי.
לופוסטמון צביר הוא בעל קצב צימוח בינוני עד מהיר, ונחשב כמאריך שנים: עד 150 שנה. העצים הראשונים שאקלמו בארץ נשתלו באילנות. אף על פי שהמין הזה נחשב כעמיד מאוד ליובש, צריכת המים שלו גבוהה בעשור הראשון ויש להשקות אותו בסדירות. העצים הבוגרים באילנות, בני כ-60 שנה, גדלים ללא תוספת השקיה.
הוא מתאים לשתילה ברוב אזורי הארץ, בשמש מלאה  או בצל חלקי.  בבגרותו עמיד לטמפרטורות נמוכות, ולכן מומלץ לשתילה גם באזורים הגבוהים. מעדיף קרקעות חומציות, אולם מניסיוננו מסתדר גם בקרקעות נייטרליות. נחשב לעץ המעכב בעירה בעת שרֵפות. נשורת העלים מתפרקת לאט.
 מתאים במיוחד לשתילה  כעץ  רחוב. בהיותו עמיד לפיח ולגזים הנפלטים מכלי רכב והודות למערכת שורשים לא תוקפנית, לא יפגע במדרכה מרוצפת. הודות לממדיו מומלץ לנטיעה גם בגינה קטנה או במגרשי חניה של מתחמי קניות. 
הריבוי מזרעים, הדומים לזרעים של איקליפטוס.
מוצאו ביערות לחים במזרח אוסטרליה במדינות קווינסלנד וניו סאות וולס. הוא משמש כעץ נוי בכל רחבי אוסטרליה וגם בארה"ב.
כתבה סימה קגן