סיאגרוס רומנזוף הוא דקל מהיר צמיחה חד-ביתי המתנשא לגובה 20 מ' בתנאים אופטימליים (משתלות מסוימות מציינות בטעות גובה של 25 מ'). קוטר הגזע יכול להגיע ל-60 ס"מ.
הגזע של העץ נוטה להתרחב מהר מאוד ומגיע כמעט מיד לרוחב המקסימלי שלו. פני הגזע חלקים ולעתים נמצא על פניו טבעות נפרדות זו מזו שהמרחק ביניהן יכול להגיע ל-30 ס"מ.
הצמרת עגולה ומלאה.
אורך העלים המנוצים והרכים, מגיע ל-5 מ' וכל עלה כולל 500-300 עלעלים באורך של כ-1 מ' וברוחב 3 ס"מ. עץ ממוצע נושא 15 עלים ואף יותר. צבע העלים ירוק כהה, אך הוא בהיר יותר במחסור בנוטריינטים ובמקומות יבשים וחמים מדי. ההזדקנות המהירה של העלים הופכת אותם חומים ונוטים להיתלות על הגזע כלפי מטה – אין גיזום עצמי שלהם. תופעה זו מחייבת גיזום תדיר של העלים היבשים כדי לתחזק את העץ בגינה או בשדרה לכדי מראה ראוי. העלים היבשים משמשים במקומות רבים כחציר לבהמות.
הפרחים והזרעים גדלים מתחת לכותרת של העלים, באשכולות גדולים מאוד, עד אורך של 2 מ' כל אחד והכוללים פרחים שצבעם צהבהב עד קרם. על העץ נמצא שני סוגי תפרחות: תפרחת מעורבת של פרחים זכריים ופרח נקבי בלתי פורה, ותפרחת עם פרחי נקבה רבים. הפֵּרות באשכול של פרחי נקבה דמויי ביצה זהובה, ובעת הבשלתם הם מגיעים לאורך של 3.0-2.5 ס"מ. הפֵּרות נופלים ישירות לאדמה ומסוגלים לנבוט בקלות. כל אשכול פֵּרות מחופה בעלה מעוצה, מחודד בקצהו ומהווה סכנה בעת נפילתו. בארצות מוצאו משמשים הפֵּרות מזון טבעי מצוין לציפורים וליונקים.
העץ מעדיף תנאי אור שמש מלא אך צריך הצללה חלקית בתחילת גידולו באזורים חמים מאוד ויבשים. גידולו הופך נמרץ ונופו רענן וירוק יותר בתוספת מים ודשן. הקרקע האידאלית לסיארגוס רומנזוף צריכה להיות מנוקזת ולהכיל חומר אורגני.  העץ אינו יכול להתקיים בטמפרטורה נמוכה מ- ⁰C8-.
התפוצה של הסוג היא בדרום אמריקה ובקאריביים. לסוג, כמו לרוב מיני הדקליים, גזע אחד אך אצל חלקם הוא אינו גבוה ויש שוני רב בקוטר של הגזעים, כמו כן חלק ממיני הפֵּרות אכילים – מה שאין כן אצל סיאגרוס רומנזוף. העץ נוטה להכלאות עם מיני דקלים אחרים ובני הכלאיים שונים בצורתם ובגודלם מעצי האם. העץ גדל בטבע בדרום ברזיל, בצפון ארגנטינה, במזרח בוליביה, בפרגוואי ובאורוגואי. העץ גדל שם במקומות נמוכים ובגבעות.
דקל זה היה ידוע שנים רבות כ- Cocos plumosaשפירושו קוקוס נוצתי או פלומתי. מאוחר יותר, ב-1823, קיבל את השם Cocos romanzoffianum ע"ש ניקולאי רומיאנטצב,Nikolay Rumyantsev  (1826-1754)שהיה שר החוץ של רוסיה והפטרון והמממן של משלחת המחקר הרוסית הראשונה שנשלחה לחקור את ארצות תבל. בשנת 1916 פוצל הסוג קוקוס לשבעה סוגים, והמין קיבל את השם Arecastrum romanofzianna. רק מאוחר יותר הועבר הדקל לסוג Syagrus הנוכחי. הסוג סיאגרוס מונה מעל 60 מיני דקלים שהופרדו מן הסוג קוקוס. הסוג הוא חד ביתי בשונה מסוגי דקלים רבים שהם דו-ביתיים.
השם סיאגרוס לקוח משמו של משורר יווני בעת העתיקה - הראשון שחיבר את האפוס של מלחמת טרויה. בשל נופו היפה ומהירות גידולו הופץ סיאגרוס רומנזוף כעץ נוי באזורים עירוניים ברוב הארצות הטרופיות והסובטרופיות. בארצות רבות לרבות בישראל והוא מבוקש מאוד ע"י בעלי בתים פרטיים, קבלנים ורשויות מקומיות. הוא נחשב לדקל הנטוע הנפוץ ביותר בקליפורניה. בארצות רבות שהעץ הופץ בהן לגידול כעץ נוי הוא הפך להיות "עשב רע". פולשנותו בקווינסלנד באוסטרליה הפכה אותו למין אסור לנטיעה. גם בפלורידה בארה"ב הוכרז כמין פולש שיש להילחם בהתפשטותו.
משפחת הדקליים היא משפחה גדולה של צמחים חד פסיגיים הכוללת כ-200 סוגים ובהם כ-3,000 מינים שתפוצתם באזורים הטרופיים והסובטרופיים. לרוב מיני המשפחה עצים שיש להם צרורות סגורים של צינורות שיפה ועצה ואינם מחדשים אותם במהלך חייהם. לכן מגיע גזע העץ לקוטר סופי כבר בתחילת הגידול והשורשים יוצאים כולם מתחתית הגזע. מאפיינים אלה מגבילים מאוד את התפתחותם ואת גודלם של עצי הדקליים. התפתחות זו שונה בתכלית מרוב העצים, שהם דו-פסיגיים ולהם טבעות של רקמות עצה, קמביום ושיפה, וגזעם מתרחב בכל שנה. כמו כן נמצא אצל הדקליים עלים מנוצים, המתפתחים מניצן אחד בלבד הנמצא בראש הצמח. כל פגיעה בניצן תביא למות העץ.
כתב צבי אבני