איקליפטוס פורוסה יכול להתנשא על גזע אחד המגיע ל-10 מ' או על גזעים רבים כמאלי. הכינוי מאלי Mallee מציין עץ קטן או שיח (לרוב מדובר באיקליפטוס) רב גזעי, שלו התעבות בצוואר השורש, כפקעת גדולה המכונה Lignotuber. צורת מאלי אופיינית לאזורים סמי-ארידיים, ובעיקר לדרום מערב אוסטרליה.
הסות (קליפה) של הגזע ושל הבדים היוצאים ממנו בנויה מרבדים סיביים, הבולטים בצורת קשקשים גדולים עם כתמים לבנים המכונים box. כתמים אלה על הסות נותנים לעץ חלק מכינוייו באנגלית. צבע הסות אפור או אפור-חום. מתחת לרבדים של הסות נמצא סות צעירה שצבעה יכול להיות כתום או אדום.
העלים הבוגרים עבים, ישרים, מתחדדים בהדרגה בקצותיהם, צבעם ירוק מבריק אחיד ואורכם 13-6 ס"מ. אורך הפטוטרות של העלים 1.5-1.0 ס"מ. העורקים בולטים מאוד על העלה ובולט גם הרווח הגדול בין שולי העלה לבין העורקים החיצוניים שלו. 
לתפרחות צורת סוכך הנישא על עוקץ חרוטי שאורכו 10-2 מ"מ. הסוכך מכיל 7 פרחים וכל אחד מהם נישא על עוקץ משלו באורך 4-2 מ"מ.
פרחי האיקליפטוס מרובי אבקנים, במרכזם נמצא עמוד העלי, אך הם נטולי עלי עטיף. ניצני הפרחים ביצתיים או דמויי אלה באורך 7-4 מ"מ ובקוטר 4-3 מ"מ. מצעית הפרח דמוית  כיפה או גביע. למכסה הניצן, המכונה אופרקולום, צורת כיפה או חרוט, אורכו כאורך מצעית הפרח וקוטרו קטן מעט מזה של המצעית. האוֹפּ֪רקוּלוּם הוא החלק המאפיין את הסוג איקליפטוס, ופעולתו לכיסוי ניצן הפריחה נותנת את שמה לאיקליפטוס. מקור השם ביוונית: eu-kaluptos ופירושו "מכוסה היטב". האופרקולום ניתק ונושר עם התיישרות האבקנים הרבים שנושאת מצעית הפרח. לאיקליפטוס פורוסה פריחה בצבע לבן-ורדרד עד צהבהב והוא פורח בישראל במאי.
לפֵּרות צורת ביצה, הם נחלקים ב-7-5 מחיצות, אורכם 7-5 מ"מ וקוטרם 6-5 מ"מ. המכסה העגול שלהם שקוע מעט ובולטים ממנו סוגרי החורים שדרכם מתפזרים הזרעים. בבית גידולו הטבעי משמשים פֵּרות העץ כמקור מזון לאופוסומים ולציפורים מקומיות. אין כמעט שימושים לעצה למעט שימושים מקומיים לגדרות בחוות הסמוכות למקום גידולו.
תחום תפוצתו הטבעית של איקליפטוס פורוסה הוא בדרום מזרח אוסטרליה במישורים הפנימיים של מזרח מדינות דרום אוסטרליה, דרום מדינת ניו סאות וולס וצפון מדינת ויקטוריה. תחום גידולו עד רום 500 מ' בכמות משקעים ממוצעת של
 375-225 מ"מ. הגשמים שם הם גשמי חורף. אין כמעט ימי קרה באזור גידולו: 5-1 ימים בשנה. העץ גדל בדרך כלל על אדמות סחף חרסיתית בסיסית ונמצא אותו בעיקר במקומות נמוכים יחסית.
השם Porosa של האיקליפטוס פירושו "נקבובי" או "מחורר". שם זה מציין את הנקבוביות המיקרוסקופיות במאבקים של הפרח. תופעת נקבוביות המאבקים של פרחי האיקליפטוס אינה ייחודית למין זה והיא נפוצה במינים רבים נוספים בקבוצות האיקליפטוסים המכונים לפי צורת וצבע הסות בשמות Box ו- Ironbark וכן בכמה מהאיקליפטוסים שאינם שייכים לקבוצות אלה.
אחד משמות העץ באנגלית, Quorn, מציין את שמה של עיירה בצפונה של מדינת דרום אוסטרליה, הנמצאת באזור גידולו הטבעי של איקליפטוס פורוסה.
הסוג איקליפטוס משתייך למשפחת ההדסיים המונה 150-130  סוגים, הכוללים 5650 מינים של צמחים מעוצים וירוקי עד. הסוגים המוכרים ביותר במשפחה, מלבד האיקליפטוס, הם ההדס, שאחד ממיניו גדל בישראל, עצי הפרי גויאבה ופיג'ויה וצמחי הנוי קליסטמון ומללויקה.
מלבד איקליפטוס פורוסה יש בסוג זה כ-700 מינים ואלפי תת מינים. איקליפטוס הוא הסוג הנפוץ ביותר בעולם בנטיעת יערות ומטעים לייצור עץ. בשנת 2010 עמד השטח הכולל של נטיעות איקליפטוס בעולם על 202,620 קמ"ר (לפי נתוני FAO).
איקליפטוס פורוסה אינו משמש כיום בישראל לנטיעת יערות ולא נעשה בו שימוש גנני. ייתכן שהעצים ממין זה בארבוטרום אילנות הם היחידים במינם בארץ.
כתב צבי אבני