המטרה היא לנטוע במשך חמש שנים 300,000 צמחים צופניים מסוגים שונים, בהם אקליפטוס, חרובים, חוחובה ועוד.
קק"ל ומועצת הדבש עוסקות דרך קבע בזיהוי אזורים נוספים המתאימים לנטיעות, ובמקביל משתפות פעולה עם מנהלי רשויות מקומיות בארץ להצלת הדבורים.
מנכ''ל מועצת הדבש, הרצל אבידור, אומר כי בעולם כולו קיים חשש גדול לעתידה של תעשיית הדבש, בגלל היעלמותן של שליש מדבורי העולם. "אלברט איינשטיין כבר אמר כי ארבע שנים אחרי שייעלמו הדבורים, תיעלם האנושות. בלי דבורים אין האבקה, אין צמחייה, אין בעלי חיים ובסופו של דבר אין אנשים".
אבידור מוסיף: "דבורת הדבש קריטית לבני אדם, מפני שהיא המאבקת הראשית של הטבע, אחראית לאבק 80% מהגידולים החקלאיים בעולם. שוק המזון העולמי נהנה ממגוון גדול של פירות וירקות טריים, בזכות קיומן של הדבורים. דבורי הדבש מספקות חומרי גלם לתרופות רבות ויש להן תפקיד משמעותי בתעשיות הטקסטיל, הבשמים והקוסמטיקה בעולם. לכן קריטי שכל ארגון וכל פרט בישראל יתחייב לנטוע צמחי צוף בגינה שלו. כל צמח צוף שנשתל יספק מזון לדבורים ויבטיח את המשך הקיום של החקלאות ושל ייצור המזון".
הפקת דבש מפרחי עצים
עד לפני שנים אחדות הכירו הצרכנים הישראלים שני זני דבש: דבש המופק מפרחי בר ודבש המופק מפרחי פרי ההדר. דילול מסיווי של הפרדסים, פתיחת שבילי הגישה ליערות קק"ל ושיתוף פעולה עם מועצת הדבש, הביאו לייצור דבש המופק מפרחי עצי יערות קק"ל.
הרכבו הכימי של הדבש שמופק מעצי היער ומכיל תמציות עצים ולא תמציות פרחים שונה במהותו מזה של הדבש המופק בשדות פתוחים או באזורים אחרים. הדבוראים המפיקים דבש מעצי יער מתמקדים בשני אופנים של רדייה: האחת - רדייה נקודתית מסוג עץ אחד, כמו דבש מאיקליפטוס, דבש משיזף, דבש מאשל, דבש מחרוב, השנייה - רדייה המתמקדת בתא שטח אחד ביער ומאפשרת ליהנות מדבש ייחודי לאזור, כמו: "דבש יערות מנשה", "דבש יער בן שמן " וכדומה.
כיוון שפריחת עצי יער כמו האיקליפטוס, השיזף והחרוב מתקיימת בחודשי הסתיו, שהיא העונה הקשה ביותר לדבוראים מבחינת מצאי הצוף, הדבר מאפשר את המשך רדיית הדבש על ידי היצרנים גם בעונה חלשה זו של השנה.
לכתבה מפורטת על הפקת הדבש מעצים אלה