צפצפה מכסיפה היא עץ נשיר, גבוה ורחב נוף בעל צורה פירמידלית שגזעו לבן והעלים בצדם העליון בצבע ירוק כהה ובצדם התחתון לבנים-כסופים מה שמקנה לו צורה אופיינית.

צפצפה מכסיפה היא עץ מהיר גידול אך קצר חיים יחסית. גובהו מגיע ל-27 מ', וקוטרו המקסימאלי בגובה החזה הוא 2 מ'.

שורשי צפצפה מכסיפה שטחיים וארוכים – מגיעים למרחק של 20-30 מ' מהגזע. חיתוכם או פגיעת מזיקים בהם גורמים להצצה של חוטרים ממקום הפגיעה והללו הופכים במהרה לעצים בוגרים.

קליפת העץ הצעיר חלקה ולבנה ירקרקה עד אפרפרה עם כתמים אופייניים בצורת יהלום, בהתבגרות העץ, הקליפה בחלקו התחתון של הגזע הופכת לסדוקה בצבע אפור שחור.

העצה של צפצפה מכסיפה היא לבנה ורכה. השימושים יערניים וחקלאים שלו בעולם הם כשוברי רוח במטעים ואף כמקור עץ לייצור גפרורים ותיבות. עליו טובים כמספוא לבקר. בהולנד משמשת הצפצפה, וגם הערבה, לייצור הנעליים המסורתיות העשויות עץ.

העלים רחבים בבסיסם והולכים ומתחדדים בקצותיהם. בשפת העלה 3-5 אונות. אורך העלים עד 15 ס"מ. פני העלים מכוסים בקשקשים לבנים, בצד העליון בשכבה דקה ובתחתון בשכבה עבה שנותנת לצד זה את הגוון הלבן-כסוף.

צפצפה מכסיפה היא עץ דו-ביתי. העצים הנטועים בגינות הנוי כמעט כולם עצי זכר שרובו מייחורים. לעצים הזכרים תפרחת מוארכת וצרה דמוית שיבולת באורך 8 ס"מ בצבע אפור עם אבקנים אדומים. פיזור האבקה נעשה ע"י הרוח. תפרחות עצי הנקבה הירוקות משתלשלות מהענפים ואורכן 8-10 ס"מ. הפריחה באביב והפירות מבשילים במהלך הקיץ. 

הפירות נישאים על צירי התפרחת. הזרעים מוקפים בשערות צפופות כאין צמר גפן ומופצים ברוח וגם נישאים על זרמי מים. 

השם של משפחת הערבתיים (Salicaceae) לה משתייך הסוג צפצפה מקורו ככל הנראה מהשפה הקלטית שבה צירוף שתי מילים המרכיבות שם זה: "קרוב למים" – דבר המאפיין את בית הגידול של העצים ממשפחה זו. השם הלטיני של הסוג צפצפה באנגלית ובלטינית פירושו כבעברית ויש כאן תצליל (אונומטופיה) לרחש המצפצף שמשמיעים עלי העץ עת עוברת בהם רוח.

צפצפה מכסיפה מוצאה מאירופה ומאסיה שם גדלה באזורים בעלי אקלים ממוזג. העצים הנטועים במטעים לתפוקת עץ הם ברובם עצי מכלוא עם מיני צפצפה אחרים, והידוע והנפוץ שביניהם הוא המכלוא עם Populus tremuloides שבני הכלאיים שלו מגיעים לגובה 40 מ'.

צפצפה מכסיפה ידועה כעץ פולש בבתי גידול לחים באוסטרליה.

הצפצפה גדלה היטב בטבע ליד נחלים ובשטחים מוצפים. במקומות יבשים יותר לרבות בגני נוי וחורשות בישראל נדרשת השקיה בכמויות גדולות בכדי לקיימה ולהביאה לגידול המהיר.

הסוג צפצפה כולל  25-35 מינים של עצי שלכת הגדלים כולם בחצי הכדור הצפוני באזורים הממוזגים קרים. 

בישראל נוסו בשנות ה-60 עצי צפצפה מכלוא בנטיעות לתפוקת עץ וכמה חוקרים וחקלאים אף ציפו מהן להפיק 8 מ"ק עץ לשנה לדונם. על אף השקיה מרובה ודישון שקיבלו השתילים בקרקע חקלאית הם לא הגיעו לרבע מהתפוקה שציפו מהם הנוטעים. חלקות של עצים לתפוקת עץ היו ביגור ובגונן. 

בישראל נטועים עצי צפצפה מכסיפה כעצי נוי בישובים וליד מעיינות ונחלים. היא מצליחה בהשקיה באזורי רמת הגולן, הגליל, הרי ירושלים, שפלת החוף ובעמקים. בשל הצורך בהשקיה רבה ובעיקר בשל הצצת ייחורים במרחק רב מהעץ היא ניטעת כיום הרבה פחות מבעבר. אינה מתאימה ואף לא ניטעה כעץ לייעור בתנאי בעל ביערות הקק"ל.

כתב צבי אבני