ארז הימלאי הוא עץ של הרים גבוהים שגדל במקומות רבים בגבהים 1000 – 3000 מ' מעל-פני-הים ברחבי ההימליה. תחום תפוצתו הטבעי משתרע על חלקים של אפגניסטן, טיבט, הודו (מדינות הימכל פרדש, ג'אמו-קשמיר ואוטר פרדש), נפאל ופקיסטן. הוא מעדיף בתי גידול של קרקעות עמוקות ומנוקזות היטב על סלעי יסוד.

ארז הימלאי הובא לאירופה וצפון-אמריקה במאה ה-19 והתקבל היטב כעץ נוי בפארקים וגנים ציבוריים.

ארז הימלאי גדל לגובה 50 מ' וקוטר גזע עד 3 מ'. הנוף של העצים הצעירים פירמידאלי והוא מתרחב בהתבגרותם. הענפים אופקיים וקצותיהם שמוטים כלפי מטה. הצמיחה הצעירה שעירה מאוד. המחטים כחולות-ירוקות באורך 3 – 5 ס"מ, קצותיהם חדים, בודדות על הצמיחה הצעירה אך מופיעות בקבוצות גדולות (כ-30) על ענפים בוגרים, נשארות על העץ 3 – 6 שנים. הסות (קליפת הגזע והענפים) בצבע אפור-חום חלקה בתחילה אך נעשית מחורצת במשך הזמן.

כעצים אחרים במשפחת האורניים הארז ההימלאי הוא עץ חד-ביתי שהפרחים שלו מסודרים באצטרובלים זכריים ונקביים. הפריחה בחודשי ספטמבר-אוקטובר. האצטרובלים הזכריים, באורך 5 – 8 ס"מ, זקופים כלפי מעלה, מופיעים על הענפים הנמוכים. צורתם גלילית והם משנים את צבעם מירוק לוורוד וסגול עד שהם מפזרים את האבקה בחודש אוקטובר. האצטרובלים הנקביים מופיעים על ענפים עליונים יחידים או בזוגות זקופים גם הם. צורתם דמוית חבית, 7 – 10 ס"מ אורך 5 – 6 ס"מ רוחב, עם קצה מעוגל. הם כחלחלים בתחילה ומשנים את הצבע לחו-אדום בזמן הפריחה. הזמן מהפריחה להבשלה כשנה ופיזור הזרעים בחודשי ספטמבר – דצמבר. בזמן זה קשקשי האצטרובל מתפרקים וצירו נשאר כחוד על הענף. קשקשי האצטרובל ברוחב 5 – 6 ס"מ חלקים בצידם העליון. הזרע באורך 17 מ"מ וכ- 6 מ"מ רוחב עם כנף גדולה בצבע חום בהיר.

ארז הימלאי הוא העץ הלאומי לש פקיסטן. מקור שם המין הוא המילה בסנסקריט "דוודאר", שפירושה "עץ האלים". לא מפתיע האו שלעץ זה (שיכול להגיע לגובה 75 מ' בבית גידולו הטבעי) יש שימוש נרחב לבניה בארצות מוצאו. העץ המופק ממנו חזק, עמיד ובעל ריח עדין, ובגלל ההקשר הדתי שלו הוא שימש לבניית מקדשים וארמונות. האו שימש גם לשימוש פשוטי יותר כאדני רכבת וגשרים ובתי-הסירות המפורסמים של סרינגאר בקשמיר.

השימוש של תוצרי הארז ההימלאי ברפואה המסורתית ההודית ידוע היטב. מהעץ מזקקים שמן אתרי שמשמש לטיפול במחלות שונות מחום ודיזינטריה, עד ברונכיט והכשות נחשים. בשרף המופק מהעץ משתמשים לטיפול חיצוני לפצעים, מחלות עור ופרקים. המחטים משמשות לטיפול בחולי שחפת. שמן המופק מהזרעים משמש גם הוא לטיפול במחלות עור.

בשמן האתרי המופק מהעץ משתמשים גם כחומר דוחה חרקים לסוסים, בקר וגמלים. לשמן זה יש גם תכונות אנטי-פטרייתיות ויכול להיות חומר משמר לתבלינים. בזכות תכונותיו הדוחות חרקים ופטריות משמשים חדרים הבנויים מעץ זה לאסון בשר, גרעינים כשיבולת-שועל וחיטה במדינת הימכל פרדש בהודו. לחולי האסטמה ממליצים במדינה זאת לשבת תחת עץ הארז מידי בוקר.

בזכות ריחו הנעים משתמשים בשמן זה לעיתים קרובות בארומותרפיה, בתעשיית הסבונים, מטהרי-האוויר, חומרים להברקת רצפות וקוטלי חרקים. הוא משמש גם כשמן הבהרה בהכנת מתקנים מיקרוסקופיים.