מורינגה מכונפת היא עץ נשיר מותנה, בעל קצב צימוח מהיר, חסכן במים, הגדל לגובה 10 מטר וקוטר גזע כחצי מטר. קליפת הגזע מכוסה בשכבת שעם בצבע לבן-אפרפר. ענפי העץ רכים וגמישים, וגדלים כשהם שמוטים כלפי מטה. העלים מסורגים ומנוצים 3  פעמים למספר בלתי-זוגי של עלעלים, דמויי ביצה הפוכה בצבע ירוק-כחלחל.
הפרחים דומים לפריחה של משפחת הקטניות, הפרחים בלתי-נכונים, בעלי 5 עלי כותרת בצבע לבן עד וורוד, מקובצים על גבעולים באורך 25-10 ס"מ, הם ריחניים, עשירים בצוף ומושכים דבורים. הפריחה מתחילה כחצי שנה לאחר שתילת הצמח ונמשכת בכל עונת הצימוח. רק בחודשים הקרים נפסקת הפריחה. בהמשך לפריחה נוצר הפרי, תרמיל מוארך באורך 45-25 ס"מ בעל 9 צלעות הנפתח ל-3 קשוות ובתוכו הזרעים שלהם כנפיים. בצעירותו, הפרי ירוק ועם הבשלת הזרעים התרמיל מתעצה ומקבל צבע חום. הזרעים בקוטר 1 ס"מ ולהם 3 כנפיים דמויי-נייר בצבע לבנבן שתורמים להפצת הזרעים ע"י הרוח ומאפשרים לזרע לצוף במים.
העץ משמש כעץ נוי באזורים סמי-מדבריים. בתנאי קרה, חלקי הצמח העשבוניים יקפאו, והתחדשות העץ תהיה מבסיסו. מעדיף תנאי שמש מלאה, עמיד למגוון קרקעות מנוקזות, כולל קרקעות חול, חמרה ולס. בקרקעות מוצפות השורשים נוטים להירקב. באזורים בהם רמת המשקעים הממוצעת מעל 250 מ"מ, לאחר התבססות, המורינגה תגדל ללא תוספת השקיה.
מורינגה מכונפת  נמצאת בשימוש נרחב בעולם באזורים טרופיים וסובטרופיים כירק למאכל ומרפא. שם משתמשים לבישול בתרמילי הזרעים הצעירים או בעלים או למיצוי שמן מהזרעים. הודו היא היצרנית הגדולה ביותר בעולם עם ייצור של מעל מיליון טון פרי טרי לשנה. בנוסף מורינגה נשתלת בהודו ותאילנד בגינות ואת הפרי הירוק משווקים בשווקים מקומיים. בפיליפינים ובאינדונזיה מגדלים מורינגה בשביל קטיף העלים המשמשים לאכילה. שימוש נוסף נעשה בהאיטי, שם המורינגה משמשת כמשבר רוח ולמניעת סחף קרקע. כצמח תועלת, נעשית עבודת השבחה, בעיקר בהודו שם הטיפוח שם דגש על צמחים עם כמות גדולה של פירות וצמחים בצימוח קומפקטי, סמי-ננסים. בטנזניה הדגש בטיפוח הוא על תכולת שמן גבוהה בזרע. לאחר שנעשות סלקציות, המשך הריבוי הוא וגטטיבי של הקלונים הנבחרים. ישנם מספר קלונים מוכרים, מסדרת PKM ו-ODC, אשר טופחו ע"י אוניברסיטת טאמיל-נאדו בהודו, בהם עושים שימוש חקלאים המגדלים מורינגה לטובת תעשיית המזון והתרופות. לקלונים אלו תכולת חלבון וויטמינים גבוהה יחסית בכל חלקי הצמח הנאכלים, וכמות היבול השנתית שלהם גבוהה משמעותית מזני-הבר. 
העלים של מורינגה נחשבים למזינים ביותר, ולהם תכולה גבוהה של ויטמין B, ויטמין C, פרוויטמין A, ויטמין K, מנגן וחלבון. מקובל לבשל את העלים ולאכול אותם כמו תרד או לייבש את העלים, לטחון לאבקה ואז להוסיף אותה למרק או לרטבים. תרמילי הפרי הירוקים נקראים drumsticks והם משמשים כירק במרק או בתבשיל עם קארי.
כאשר נשתל כצמח תועלת, מקובל לגזום אותו בכל שנה לגובה 2-1 מטר ואז הצימוח והתרמילים נותרים בגובה מתאים לקטיף. 
מוצא הצמח בדרום מערב הודו . 

 הריבוי מזרעים, הנובטים במהלך כל השנה ובאחוזי נביטה גבוהים. כאשר הריבוי וגטטיבי של קלונים מועדפים, משרישים ייחורים מעוצים למחצה.

הסוג מורינגה הוא היחיד במשפחה מורינגיים. הסוג מכיל 14 מינים באפריקה הצפונית ואסיה הטרופית, ומורינגה מכונפת הוא המין הנפוץ ביותר בתרבות. מין אחר, מורינגה רותמית גדל בר בארץ, באזור עין-גדי והיא גדלה כשיח גדול. שני המינים שבירים, ושניהם מתחדשים מבית השורשים.
כתבה: סימה קגן